נעדרת מה-3 בפברואר 2015
אוסנת ברקולין, תושבת אשקלון, נעלמה ב-3 בפברואר 2015, בהיותה בת 45.
איילה אורדני, אחותה של אוסנת, סיפרה: "מספר ימים לפני ההיעדרות של אוסנת ברקולין, היא התקשרה לבקש סליחה. כשביקשתי לדעת למה, אמרה שחלמה חלום ובו קיבלה מסר לבקש סליחה. חששתי שהיא לא עושה את זה סתם, והתקשרתי לאמי ששלחה את אחיי לבדוק מה איתה. כשפגשו אותה היא הכחישה שעובר עליה משהו ואמרה שהיא חשה בטוב.
"גדלנו במשפחה מרובת ילדים בכפר באתיופיה, כולנו, האחים והאחיות, אהבנו זה את זה והיינו מאוד קשורים. כשאוסנת ואני היינו נערות צעירות בנות 12,13, החליטו הורינו שהגיע זמן ללכת (כן, פשוטו כמשמעו) לארץ ישראל דרך סודן, מכיוון שלא היה אישור יציאה מאתיופיה לישראל באופן ישיר. אבינו היה מבוגר ולא יכול היה ללכת ברגל דרך כה ארוכה ולכן נשאר בכפר ביחד עם אימי, אך הסכים לשלוח בינתיים חלק מהילדים עד שתימצא דרך ואפשרות להצטרף.
"הורינו החליטו בינתיים לשלוח לדרך את אוסנת ואותי ואחות נוספת צעירה יותר. יצאנו בלי לדעת מהן התלאות שמצפות לנו ומה משך הזמן שיעבור עד שנגיע. צעדנו אלפי קילמטרים, ימים ולילות, בחום ובקור במשך שבועיים עד לסודן, בדרך לא דרך ובתנאים מפרכים יחד עם עוד אנשים רבים וגם מלווים ומורי דרך בשכר שליוו אותנו כדי לשמור עלינו משודדי דרכים ומסכנות נוספות. לצערנו הרב אחותנו הצעירה נפטרה בדרך הארוכה.
"כשהגענו לסודן התמודדנו עם קשיים רבים כמו רעב וצמא נוראיים, מחלות וגעגועים רבים למשפחה שהשארנו מאחורינו. אוסנת הייתה גיבורה. היא שרדה את הכל ובעיקר עזרה ותמכה בי כדי שגם אשרוד את הכל. מהרגע שעזבנו את הכפר ועד שדרכנו בישראל עברו חמישה חודשים, ההורים הצטרפו אלינו לאחר שבע שנים. למרות התקופה הקשה של העלייה והבדידות מהמשפחה, אוסנת תמיד חייכה ולא הרשתה לעצמה להראות קשיים. היא שאפה לעצמאות בכל מצב.
"כאן בישראל לאחר בגרות ולאחר שהתחתנה והתגרשה עם שני ילדים קטנים, היו לה קשיים כלכליים, אך היא הסתירה זאת מהמשפחה, וגם לא קיבלה סיוע מהמערכת. היא התמודדה לבדה עם גידול ילדיה בלי תמיכה מאבא שלהם. שנים לאחר שהתגרשה, אוסנת עברה תאונת דרכים והיו לה כאבים בלתי מוסברים. היא הסתובבה בין מרפאות ולא מצאה מרפא וגם לא הבנה ותמיכה.
"ביום ההיעדרות בנה הגדול לא היה בבית מכיוון שלמד במכללה, בנה הצעיר שחזר ממכינה קדם צבאית סיפר שהלך לישון כשחזר כי היה עייף. הוא זוכר במעורפל שמתוך שינה היא אמרה לו להתראות ונשקה לו על המצח.
"על היעדרותה שמעתי מאחותי שגרה באשקלון, היא התקשרה אליי בבהלה ואמרה לי שאוסנת נעדרת כבר 24 שעות. באותו רגע קפאתי במקום. הלב פעם בחוזקה, נסעתי במהירות לביתה. הנסיעה מנתניה לאשקלון מעולם לא הרגישה כ"כ ארוכה כמו בפעם הזאת. כשהגעתי למקום היו בני משפחה ששמעו, ואחים ואחיות שבכו. הייתה בי תקווה שאוסנת תימצא מהר ובריאה, אך היא התחלפה כשהבנו שאוסנת השאירה הכל בבית ויצאה ללא חפצים אישיים. הבנו שיתכן שצאה ללא כוונה לשוב.
"באותו היום התלוויתי לניידת משטרה לחפש. כל הלילה ולמחרת הסתובבנו והפכנו כל מקום בסביבה. לא נמצא זכר לאוסנת. היינו מיואשים וחסרי אונים, לא יודעים מה לעשות ולאן ללכת לחפש.
במהלך החיפושים צפינו במצלמת האבטחה שממוקמת בבית ספר שליד הבית שלה. היא תועדה עוברת את הגן הציבורי הקרוב לביתה, עוצרת לומר שלום לשכנים שישבו בספסל בגן הציבורי, לבושה בחצאית שחורה, מעיל שחור ומגפיים שחורים, צועדת במהירות לעבר הכביש, ומאז – נעלמו עקבותיה.
"בחיפוש בביתה מצאנו מחברת בה כתבה מילות פרידה ובקשת סליחה על שהיא לא מתחשבת במשפחה, שלא השאירה רמז למה שיקרה והיכן היא תימצא. היא ביקשה סליחה מבניה על כך שמאכזבת אותם.
כולנו, שני בניה שכבר סיימו צבא, ואנחנו, אחיה ואחיותיה, נמצאים בחוסר וודאות לגורלה, ומתגעגעים אליה מאוד, והקושי הזה הולך איתנו יום יום".
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
לאחר שנודעה כנעדרת, כתבות רבות עלו במטרה לקבלת עזרה באיתורה:
הנעדרת אוסנת ברקולין מאשקלון – טרם אותרה | אשקלון ניוז
550 נעדרים, ואין קצה חוט: בני המשפחה כותבים | Ynet
שיחות פרידה ונשיקה לבן: מה קרה לאוסנת ברקולין? | Ynet
מכתב פרידה כואב והיעלמות מסתורית: לאן נעלמה אוסנת ברקולין? | ישראל היום