מחבר: biladayhem@gmail.com

  • הצעת חוק סיוע למשפחות נעדרים עברה בקריאה ראשונה!

    הצעת חוק סיוע למשפחות נעדרים עברה בקריאה ראשונה!

    היום אחר הצהריים עברה במליאת הכנסת, בקריאה ראשונה, הצעת החוק ״סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים, התשפ״ה–2025״ — שאותה יזמנו יהושע/ שוקי ואני, באמצעות עמותת ״בלעדיהם – עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״, שאותה יסדנו לאחר שדניאל שלנו נעלם לפני 11.6 שנים.

    אחרי שמונה שנות מאבק — צעד משמעותי קדימה, והיום החברה הישראלית זוכה בהישג חשוב מאוד:

    כבר בשבוע הבא תתכנס הוועדה בראשות ח״כ צביקה פוגל, שהגיש את הצעת החוק, כדי להכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.

    ההצעה עוסקת בסיוע למשפחות נעדרים ובהסדרת המעמד המשפטי של נעדרים אזרחיים.

    החוק הזה נוגע בלב של מציאות קשה — הוא מבקש להעניק הכרה, סיוע ומעמד למשפחות שחיות שנים בין תקווה לפחד.

    אני מקווה שהקריאה השנייה והשלישית תעבורנה במהרה, ושמשפחות הנעדרים יקבלו את מה שמגיע להן כל כך.

    אנו בדרך הנכונה.

    בבקשה, תחזיקו לנו אצבעות!

    פוסט בפייסבוק של עמותת בלעדיהם

    מתוך אתר "davar1"

    אתמול נפתחה מליאת הכנסת בדיון בקריאה הראשונה על הצעת החוק להקמת הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים — והיא כמובן אושרה.
    הנה דבריו החשובים של מגיש החוק, ח״כ צביקה פוגל:

  • מרים (מינקה) לוז

    מרים (מינקה) לוז

    מתוך דף המידע של משטרה על נעדרים

    דברי בתה, אביטל בלום:

    אמי מרים (מינקה) לוז היתה אשה מיוחדת, אם מסורה ואוהבת אשה שהתעניינה באמנות, מדע, וטבע. חלוצה שהיתה מסורה לארץ ישראל ולקיבוץ (ניר דוד) שהקימה בשתי ידיה. העלמותה היא חידה בלי פתרון שמלווה את חיי מאז.
    היא יצאה לטייל ליד בריכות הדגים בקיבוץ ומאז נעלמה.

    קווים לדמותה:

    מינקה לוז, אישה שזכינו להיות ילדיה, הייתה חלק מההיסטוריה של הקמת המדינה. היא נמנתה עם מייסדי קיבוץ ניר דוד (תל-עמל), הקיבוץ הראשון שהוקם בשיטת “חומה ומגדל”, בעמק בית שאן.

    היא נולדה ב־10.6.1912 בעיר טרנופול שבחבל גליציה (פולין), ועלתה לארץ בשנת 1932 עם גרעין “השומר הצעיר”.

    בשנת 1949 נישאה לאורי לוז (לשצ’ינסקי), והייתה אם לבן־עמי ולאביטל.

    במהלך חייה עסקה בעבודות רבות במשק – בלוחמה אנטי־מלרית, בעבודה במטעים ובכרמים, ובהמשך הייתה הקוסמטיקאית הראשונה בקיבוץ. בשנותיה המאוחרות הקימה משתלת פרחים.

    מינקה הייתה אישה רבת כישרונות: היא יצרה פסלים מחימר, גילפה בגרעיני אבוקדו, רקמה, ציירה על עץ, זכוכית וכדים, ויצרה פסלי חיות מחומרים טבעיים. היא לקחה חלק פעיל בחיי התרבות של הקיבוץ – בעיצוב קישוטים לחגים ובהכנת מודעות, לצד האמן יהושע סגל.

    לצד כישוריה האמנותיים, הייתה גם סקרנית וחוקרת באופייה, ודיברה שבע שפות: פולנית, יידיש, גרמנית, רוסית, אנגלית, עברית וערבית.

    היה לה חוש הומור מפותח, יכולת חיקוי ומשחק, והיא ידעה להפוך גם רגעים פשוטים לחוויה מלאה שמחה וצחוק.

    אהבתה לטבע ניכרה בכל – בגינה שטיפחה במסירות, בצמחים שעקבה אחר צמיחתם, וברגעים הקטנים של יצירה ומשחק עם ילדיה.

    מתוך פוסט בפייסבוק של עמותת בלעדיהם:

    אנו מחבקים את משפחתה של מרים לוז היקרה, תושבת קיבוץ ניר דוד, שהייתה בת 72 כשנעלמה ב־12 במאי 1984.

    משפחתה הצטרפה למשפחות עמותת “בלעדיהם – עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים”.

    אמנם חלפו שנים רבות, ומרים לוז היקרה כבר הייתה אמורה לעבור את גיל 100, אך חוסר הוודאות – מה קרה לה, מתי ואיך – עדיין נוכח בלב בני משפחתה.

    הכאב לא פג, והצער על היעלמותה הפתאומית, ללא כל שביב מידע, עודנו מלווה אותם.

    אנא זכרו אותה.

  • "סליחה על השאלה" נעדרים – תיכון ״בויאר״ בירושלים – יום המשפחה 2026

    "סליחה על השאלה" נעדרים – תיכון ״בויאר״ בירושלים – יום המשפחה 2026

    היום התארחנו 4 משפחות נעדרים אזרחיים בתיכון ״בויאר״ בירושלים, לרגל יום המשפחה.
    הרצינו על נושא הנעדרים האזרחיים בסגנון: ״סליחה, יש לי שאלה״.

    אנחנו מודים לצוות תיכון ״בויאר״ שהזמין אותנו, משפחות נעדרים אזרחיים באמצעות עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״ , לספר, לרגל יום המשפחה, איך מרגישים כשבן משפחה קרוב נעלם ונעדר זמן רב. ההרצאה התקיימה בפני שכבת ט׳. כולם היו קשובים מאוד ושאלו שאלות מעניינות וגם מאתגרות.
    זו השנה השלישית שאנחנו מגיעים לשם ומרצים בפני שכבת כיתות ט׳, לרגל יים המשפחה, ואנחנו יוצאים משם מחוזקים מאוד.
    החינוך הערכי בבית ספר זה חשוב כנראה מאוד.

    תודה ליעל קראשי, מנהלת החינוך הערכי בירושלים , שיצרה את הקשר איתנו והנחתה את המיפגש המעניין.

  • רבקה רנד

    רבקה רנד

    אנו מחבקים את בני משפחתה של הנעדרת היקרה רבקה רנד, שהצטרפו למשפחות עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״.

    רבקה רנד היקרה, תושבת שדה יעקב, נעלמה בהיותה בת 16 בלבד ביום 3/12/1972.

    אנו מאחלים לבני המשפחה לדעת בקרוב מאוד מה עלה בגורלה.

    אחותה של רבקה כתבה:

    "אחותי ריבקה נעלמה מהבית כשהייתי בת שבע,היא הייתה כמעט בת שבע עשרה.
    אני לא זוכרת הרבה- פעם שציירנו ביחד בגיר,על קיר עץ בצריף ליד הבית,כתבתי ריקי והיא כתבה חדי,כך קראנו אחת לשניה,פעם שביקשתי שתעתיק לי ציור מספר של וולט דיסני- "חתולים בצמרת",והיא מרחה נפט על ניר שורות והעתיקה,(אני שומרת את הציור איתי )
    חוץ מזה אני לא זוכרת.
    אני יודעת שהיא מלאה בחום ואהבה,חכמה מאוד
    מוכשרת,שאהבה לצייר ציורי אופנה ועשתה אותם בצורה ממש מקצועית בלי ללמוד,היא התעקשה ללכת בדרך שלה ואני מקווה שהגיעה למקום שטוב לה בו. אני מתגעגעת אליה כל הזמן."

    הנה פרטים עליה בדף מידע של המשטרה:

    https://www.gov.il/he/departments/dynamiccollectors/missing_persones?skip=0&name_2=רנד&person=רבקה

  • ראיון בתכנית "סדר יום" אצל קרן נויבך

    ראיון בתכנית "סדר יום" אצל קרן נויבך

    ראיון של ורדה מיניביצקי ממייסדי עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״ אצל קרן נויבך בתכנית ״סדר יום״ שמשודרת בערוץ 11 בטלוויזיה וברשת ב׳ ברדיו.

    לראיון המלא לחצו כאן

  • נרות של זיכרון – מחווה מטעם העמותה

    נרות של זיכרון – מחווה מטעם העמותה

    בימי חג החנוכה הקדישה העמותה את נרות החג למען הנעדרים.
    כל נר הודלק כמחווה של הוקרה וציון היעדרם של מי שעדיין חסרים לנו.

  • מפגש משפחות נעדרים בהנחייתה של הפסיכולוגית והפסיכותרפיסטית נירה כץ – ספטמבר

    מפגש משפחות נעדרים בהנחייתה של הפסיכולוגית והפסיכותרפיסטית נירה כץ – ספטמבר

    ביום 4/9/25 התקיים מפגש משפחות נעדרים בהנחייתה המקצועית של הפסיכולוגית והפסיכותרפיסטית נירה כץ.

    המפגש נולד מתוך הרצון להמשיך ולהחזיק יחד את הדרך , כל אחד בדרכו, כל אחת בקצב שלה, ועם רצון ולב פתוח למה שיבוא.

    ״גם הפעם נייצר מרחב שקט , מוגן ומאפשר – לשתף , להקשיב, לנשום או פשוט להיות״ מתוך דבריה של הפסיכולוגית נירה כץ.

    לסיפור המלא לחצו כאן

  • אי הוודאות של משפחות הנעדרים

    אי הוודאות של משפחות הנעדרים

    אנחנו מדברים הרבה על אי הוודאות שחווות משפחות הנעדרים , חוסר הוודאות המשווע.

    מצורף שיר מרגש שכתבה בתאל כהן, אחותו של הנעדר שאול אבטה, תושב ירושלים שנעלם ב 29 בנובמבר 2015, בהיותו בן 27.

  • דיון בוועדה לביטחון לאומי בנושא החוק לסיוע למשפחות אזרחים נעדרים

    דיון בוועדה לביטחון לאומי בנושא החוק לסיוע למשפחות אזרחים נעדרים

    ביום ב׳ 30/6/25 התקיים דיון בוועדה לביטחון לאומי בראשות ח״כ צביקה פוגל בנושא החוק לסיוע למשפחות אזרחים נעדרים.
    את החוק יזמנו בשיתוף עם פעילי עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״ .
    החוק התגלגל לו במשך 8 שנים, והוגש כבר פעמיים בעבר ע״י ח״כ לשעבר איל בן ראובן וח״כ לשעבר נירה שפק, ובגלל התנאים במדינה, לא ניתן היה להגשימו, אף כי כבר עבר בקריאה ראשונה.
    את החוק המקורי ניסחה עו״ד נעמה זר כבוד.
    שלושתם, כיום מתנדבים בעמותה, נאמו בדיון לצידנו ודיברו בחשיבות החוק, כמובן.

    כזכור, את עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״ הקמנו לאחר שהבן הבכור שלנו, דניאל מיניביצקי, כיום בן 45, נעלם לנו לפני 10.8 שנים.

    ההצעה הוגשה הפעם ע״י ח״כ צביקה פוגל ועברה עד כה בקריאה טרומית, וביום ב׳ השבוע היה דיון בנושא אליו הוזמנו שוקי ואני, ומשפחות נעדרים נוספות.

    ח״כ צביקה פוגל היה מאוד אמפאטי ולחץ את ידי כולנו, משפחות הנעדרים האזרחיים, בחמימות רבה, והרגשנו שסוף סןף הגענו אל הנחלה.

    הוא השמיע לכל אורך הדיון הערות עידוד ותמיכה, והיה סבלני ביותר, ועל כך אנחנו מודים לו מאוד.

    הדיון התחיל לאחר שכיבדו כמה משפחות חטופים על ידי כך שניתנה להם רשות הדיבור.
    באולם גם נכחו נציגים עם שלטים של חטופים, ואנו מאחלים לכל החטופים לשוב בשלום ובמהרה אל משפחותיהם.

    הנה סרטון מתוך הדיון בו שוקי ואני מדברים ומצדדים בהצעת החוק:

    מתוך עמוד בלעדיהם בפייסבוק

    ניתן לצפות בשידור המלא באתר הכנסת כאן, אך רק במחשב ולא במכשיר סלולרי

  • דנה רשפי

    דנה רשפי

    דנה רשפי, תושבת חיפה, נעדרת מ 30 במרץ 2007, בהיותה בת 25, נולדה ב  26/5/1982

    דנה רשפי בת ה-25 ביקרה אצל משפחתה בארצות הברית, החליטה לצאת לטיול קצר במקסיקו – ונעלמה. 

    כך כתבה אחותה, דלית רשפי:

    "דנה שלנו, לו היית פה היום היית חוגגת יום הולדת 43. שמונה עשרה שנים חלפו מאז שנעלמת ואת אינך. אני רואה את המספרים ולא מאמינה ואיך מאז כל העולם השתנה..

    לו היית פה היום היית רואה כמה הילדים גדלו, עד כמה מאיה מזכירה אותך ביופי, בעדינות, בנחישות ובעצמה השקטה וגם בצמחונות והאהבה לפשטות והיינו הולכות לראות אותה רוקדת ואת בטוח היית כל כך גאה. 

    עם גיא היית יושבת ומתפלספת שעות והיית גאה בגברבר שנהיה ובשחקן המוכשר.. ואולי היית גם פרטנרית לשחמט כי הוא הפך למכור, הייתם משננים מונולוגים ביחד והיית מתפעלת מהשנינות ומחוש ההומור המשותף והייתם מצלמים ומתעדים זה את זו. 

    ועם אורי, שירש הרבה מהכשרון שלך ושלא הכרת כי נולד כשנה לאחר שנעלמת, הייתם שומעים מוסיקה ביחד ומנגנים בגיטרה ונהנים מהקומיקס והאנימה ועולם הגיימינג שהתפתח כל כך והכי טבעי היה לראות אתכם יושבים מול המחשב יוצרים וחולמים ביחד.

    ערן היה ממשיך ללוות אותך עם הרבה סבלנות ועצות טובות לחיים. 

    ואני רק הייתי מחבקת אותך חזק חזק. 

    לו היית פה היום היית רואה איך הכל פה השתנה.. איך נגמרת לנו המדינה ואין לי ספק שזה היה כואב לך נורא. 

    לו היית פה היום אולי נשואה, עם ילד או ילדה ואולי בכלל היית רווקה קרייריסטית עם חברה משלה.. 

    דנה אחותי הקטנה והאהובה, חושבת עליך הרבה ובמיוחד היום לפני 43 שנה כשחיכינו שתגיעי לעולם ונראית כמו פיה מדהימה וקסומה. אני שולחת לך חיבוק גדול ילדה של אור ואהבה ומקווה שאת במקום טוב ומלא חמלה. אוהבת אותך מאד ומתגעגעת אחותך הגדולה 💔"

    דנה רישפי זכורה בעיקר כמדבבת של הדמויות סאקורה מהסדרה "סאקורה לוכדת הקלפים", זואי מעונתה הרביעית של הסדרה "דיג'ימון" וכן דמויות שונות בסדרה "שאמן קינג". בשנת 2007, דנה יצאה לטיול במקסיקו, שם אבדו.

    *חדשות 13

    N*12, מ 22/07/11

    *NRG

    ווינט, 16/11/2024

    *מהדף של  "בלעדיהם", 18/5/25

    מהדף של "בלעדיהם", 26/5/25

תפריט נגישות