דוד וולקוביץ', תושב שכונת פולג בנתניה, נעלם ב 9 ביולי 2013 בהיותו בן 67.
דוד יצא מביתו ברחוב מוטה גור בשכונת פולג בנתניה בשעת צהריים ב-9 ביולי 2013 ומאז נעלמו עקבותיו. בתו, אלנה, סיפרה כי הוא היה "במצב אישי קשה ובמצב רוח קודר". לפני צאתו השאיר את כל הדברים שלו – תיק, ארנק, מפתחות והטלפון הנייד – ועזב את הבית. "פנינו למשטרה ואנחנו סומכים עליהם שהם עושים הכול על מנת למצוא אותו. הם גם בדקו מצלמות אבטחה", הוסיפה.
אלנה סיפרה כי המשפחה והמשטרה בדקו בבנק לראות אם יש משיכות כספים ולא גילו דבר. "כבר יותר משבוע אין משיכות כספים ואנחנו לא יודעים איך הוא מסתדר. אנחנו חרדים לגורלו". בני המשפחה פנו לאב וביקשו ממנו לחזור: "גם אם אתה חושב שאין טעם לחיים, תמיד אפשר למצוא משמעות לחיים, יש לך ילדים ונכדים ואנחנו מבטיחים להיות משפחה יותר מלוכדת".
דוד נולד ב – 21/08/1946 גובהו כ-1.60 מטר. מבנה גופו מלא והוא מרכיב משקפיים. הוא כבד שמיעה, ויצא ללא מכשיר השמיעה שלו. בפעם האחרונה שנראה לבש מכנסי ג'ינס, חולצת פולו צהובה ונעלי ספורט.
ישראל הלוי, או בשמו הקודם – תומר טקשה, יצא מביתו ברחוב אלי הכהן בבת ים בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ומאז לאיש לא ידוע היכן הוא. זה קרה בערב יום השואה, ב-1 במאי 2019. ישראל יצא מבית אמו, שם התגורר, עם הטלפון הנייד וחמישים שקלים בלבד. הוא יצא לעשות סיבוב כמו שהיה רגיל כל ערב, מבלי להודיע לאן ומתי יחזור. האיכון האחרון של הטלפון היה באזור התחנה המרכזית בתל אביב. מאותו הערב נעלמו עקבותיו ומאז המשפחה מחפשת, דואגת, מתפללת ומצפה לישועה.
לא היו סימנים מחשידים שקדמו להיעדרותו של ישראל. אחותו הילה סיפרה: "הוא בן אדם שבדרך כלל נמצא בבית, מאוד אוהב את הבית. היציאות שלו לרוב היו סיבובי התאווררות וחזרה הביתה". לדבריה, זו הפעם הראשונה שאחיה נעלם.
"זה כאילו בלעה אותו האדמה. אין לנו שום סיבה לחשוב עליה שהובילה את ישראל לצאת מהבית ולהיעלם, ולכן המצב כל כך מדאיג אותנו", הדגישה. "לא היו לו אויבים; הוא לא היה חייב למישהו כסף. אחי הוא אדם מאורגן מבחינה כספית: הוא מקבל כסף מביטוח לאומי, ואנחנו במשפחה תומכים בו". עם זאת, היא ציינה כי לאחיה היסטוריה של מצוקה נפשית. "מזל שתמיד הוא היה תחת השגחה של ההורים שלנו, שמנעו ממנו ממש ברגע האחרון לפגוע בעצמו", סיפרה. "הוא טען כל הזמן שהתרופות שהוא מקבל עושות לו רע".
אביו של הלוי, גרשון, לא נח מאז שאבד הקשר עם בנו. "לפני שהוא יצא מהבית בפעם האחרונה, הוא ביקש מאמא שלו מחברת", הוא שיתף. "הוא כל הזמן כותב, הוזה הזיות וכותב אותן". לדבריו, בפעם האחרונה ששוחח עם בנו, "הוא אמר לי שהמצב שלו לא טוב, שמחפשים אותו והוא חייב לברוח, בדיוק אחותי באה לביקור בישראל מארה"ב והוא אמר שהוא רוצה לנסוע אליה. אמרתי לו: 'מה אתה מדבר שטויות, איך תגיע לארצות הברית? אתה צריך ויזה'".
"אחרי המקרה עצרנו את החיים שלנו – הכל בניסיון לקבל עוד פרט, עוד חלק בפאזל הזה שיגלה לנו מה עלה בגורלו של הילד", סיפר האב. המשפחה לא מסתפקת בעבודה המשטרתית, והמשיכה לחפש קצה חוט בעצמה.
לאחר שנודע כנעדר, פורסמו כתבות על היעלמותו של הלוי, שקראו לעזרת הציבור באיתורו:
משה אליעזר אילוביץ, תושב מבוא מודיעים, נעלם ב-17 במאי 2019, בהיותו בן 37.
משה, נשוי ואב לחמישה, נעלם בגזרת הר מירון – שם נראה לאחרונה בליל השבת שלפני הילולת הרשב"י. עקבותיו נעלמו בערב ל"ג בעומר, 17/05/2019, מאזור דרך בורמה, בין ציון הרשב"י לבין "בית הכנסת העתיק".
המשטרה, יכ״ל ומתנדבים רבים חיפשו אחריו תוך התמקדות גם בעומק השטח והסבך, לרבות בורות ומערות, גם כמה שנים לאחר שנעלם. יכ"ל הפעילה במהלך החיפושים כלבי הרחה מיוחדים ואפליקציה ייחודית לניהול מיפוי ותיעוד אזורי סריקה, אך המאמצים לאתרו לא הניבו תוצאות.
חיה אילוביץ, אשתו של משה אליעזר אילוביץ מתארת אותו, כאדם מדהים, איש משפחה למופת, אוהב אדם ואבא נפלא לילדיו.
כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
לאחר שנודע כנעדר, כתבות רבות ביקשו את עזרת הציבור באיתורו של משה:
מוטי (מרדכי) להב, תושב עכו, נעלם ב-14 בדצמבר 2010, בהיותו בן 49.
מוטי, נהג מונית מעכו, לא הגיעה ב-14 לדצמבר 2010 לאזכרת אביו. לאחר יום בו משפחתו לא הצליחה ליצור עם יקירה קשר, מוניתו של מוטי נמצאה נטושה בפקיעין.
מירי, אחותו של מוטי, סיפרה: "בתאריך 14.12.2010 נערכה אזכרה לאבינו בבית העלמין בעכו, בעיר בה אנו כולנו גרים, ושם גם התגורר מודי. כל בני המשפחה והמכרים הגיעו לאזכרה, פרט למודי . התקשרנו אליו ללא הרף, אך שיחותינו הועברו למענה הקולי. התברר לנו שהאדם האחרון שדיבר איתו באותו היום בשעות הצהרים היה מנהל תחנת המוניות, שהתקשר אלינו למחרת בבוקר, כדי להודיע לנו שהמונית בה עבד מודי נמצאה בפקיעין כשהיא נעולה. וכך החל מסע החיפושים שלנו אחר מודי. וכך החל גם מסע היסורים שלנו".
שלום דהן, תושב חצור הגלילית, נעלם ב-15 בפברואר 2017, בהיותו בן 51.
שלום, אב לאפרת, ובן זוגה של שרה. בתו היחידה אפרת הייתה בראש מעייניו והוא דאג לה ולכל מחסורה. משפחתו סיפרה כי שלום הוא אדם צנוע ושקט. אוהב ספורט ובפרט כדורגל. "הוא בעל זיכרון יוצא דופן ויכול לזכור אירועים, מספרי טלפון ותאריכים רבים ולשלוף אותם במהירות הבזק, כך שלא נזקק למחשבון כדי לבצע פעולות חשבון סבוכות", סיפרו. שלום התנדב באופן קבוע באתר חוני המעגל.
הוא נראה בפעם האחרונה בערך בשעה שלוש לפנות בוקר יוצא מחנות 'מנטה' בתחנת דלק שבכניסה לחצור הגלילית.
שלום נולד ב-6/8/1966 והתגורר בחצור הגלילית. הוא נראה לאחרונה בעירו בתאריך 15/2/17 ומאז נעלמו עקבותיו. ביום היעלמותו לבש מכנסיי ג'ינס כחולים, ג'קט, נעל נעליים שחורות וחבש כובע בצבע חום.
בשנים שלפני היעלמותו החל אברהם משה להסתובב בקהילה סגורה הנמצאת באזור רחוב בר אילן בירושלים, שם התוודע דרך אחד מאנשי אותה קהילה, רב גדול ומשפיע רוחני שגר בארה"ב ומגיע לארץ מדי תקופה.
באותו שבוע שבו נעלם, הרב המשפיע הגיע לביקור בארץ, שכלל סיבוב בקברי צדיקים, בין היתר שמואל הנביא, קבר רחל, שמעון הצדיק, אור החיים ועוד. אברהם משה, למרות גילו הצעיר, ניסה להגיע לאותו מסע, ותלמידי הרב המשפיע לא תמיד אהבו את זה, מאחר וכאמור מדובר בבחור צעיר שאמור להיות במסגרת של ישיבה.
הצעיר התעקש והצליח להצטרף לחלק ממסעו של הרב, ולדברי הנוכחים ממש נדחף אל תוך האוטובוס בגלל אהבתו הרבה לרב ולקברי הצדיקים ורצונו לעלות ולהתעלות. כששמע אברהם משה באותו יום שישי שהרב המשפיע נוסע למירון ומתכוון לשהות שם בשבת, הגיע אף הוא לשם באותו היום.
את תפילת מנחה של ערב שבת, התפלל הרב המשפיע ביחד עם תלמידיו בקהילת קרלסבורג בסמוך לציון במירון, יחד עם אברהם משה. משם הרב המשפיע המשיך למערת רבי שמעון שם התפלל קבלת שבת וערבית, יחד עם הצעיר. זו היתה הפעם האחרונה שתלמידי הרב וכך גם השוהים באותה שבת במירון ראו את משה אברהם קלינרמן. הוא תועד בפעם האחרונה בשבת אחר הצהריים בשעה 16:30 במצלמות האבטחה במירון.
בשלב מאוחר יותר בחקירת היעדרותו, עצרה המשטרה מספר חשודים בגרימה להיעלמותו, אך הם שוחררו לאחר זמן קצר.
אברהם משה נולד בנולד ב-29 לאוקטובר 2005. הוא בעל חזות חסידית, פאות אורכות ובדרך כלל מרכיב משקפיים. ביום היעלמותו לבש חולצה לבנה מכופתרת ומכנסיים כהים.
כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
לאחר היעלמותו, אימו, גיטי קלינרמן, כתב לבנה האהוב: "מוישי שלנו נעלם לנו בפתע פתאום ב26/3/2022 . היה זה בערב שבת מברכים ניסן תשפ"ב, מוישי ביקש לנסוע למירון להתפלל על קבר הרשב"י ומאז נעלמו עקבותיו.
מדובר כאן בילד רוחני וחינני, צעיר בתחילת ימיו רק בן 16.5 היה אז… מוישי ילד שמח, עם מידות טובות ורגיש לזולת בצורה יוצאת מן הכלל. אוהב את הבריות ונמשך לקדושה ולצדיקים. זכה לסיים כמה וכמה מסכתות וסיים גם ש"ס משניות. מוישי ממש ילד שנוגע בלב של כולם. טוהר לב שממיס כל לב. אוהב אחדות/אכפתיות. כישרון מוזיקלי-דבקות וצלילים חלקים העולים לגבהים. השיר שנהג לשיר בסעודת פורים: 'להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח'.
אלכסנדרה ברנדט, תושבת רמת-גן, נעלמה ב-24 בנובמבר 1994 בהיותה בת 10.
הוריה של אלכסנדרה עלו ארצה מאוקראינה ביחד איתה ועם אחותה הקטנה ב-1992 והתגוררו ברמת גן. ב-1993, כשנה לפני היעלמותה, הוריה פתחו בהליכי גירושין.
אלכסנדרה, תלמידת כיתה ד', נראתה לאחרונה ב-24 בנובמבר 1994 בשעה 14:00 בצהריים בגן ציבורי שנקרא "גן דוד המלך" ליד בי"ס זומר ברמת גן, אותו בית ספר בו היא למדה טרם היעלמותה.
המשטרה חקרה הן את בני המשפחה והן גורמי פשע שונים בחשד לאחריות להיעלמה, אך לא העלתה שום ממצא בעל משמעות.
בחודש מרץ 2013 פגשו אימה ואחותה של אלכסנדרה ברנדט אישה שדמתה מאוד לאלכסנדרה והמשטרה בדקה את העניין. נעשו לאותה אישה בדיקות די אן איי להתאמה, אך הן נמצאו שליליות. יחד עם זאת, המשטרה תשאלה את בני משפחתה של אותה אישה על קורות חייה מאז לידתה ובנוסף נבדקו רישומי משרד הפנים שנמצאו תקינים.
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
לאחר שנודעה כנעדרת, פורסמו כתבות על היעלמותה של בת ה-10, שקראו לעזרה באיתורה. בנוסף, פורסמו פרטים בקשר להיעלמותה בויקיפדיה.
אריה שייר, תושב הוד השרון, נעלם ב-15 ביוני 1982, בהיותו בן 28.
אתי סופר, אחותו של אריה, סיפרה: "אחי, אריה שייר, נולד ביולי 1954 למיכל וחיים שייר בעלי משק חקלאי קטן בהוד השרון. בעת שירותו הצבאי חל שינוי במצבו הבריאותי והוא סיים את השירות בחיל התובלה. לאחר מכן עבר מסע של חיפוש עצמי והגיע לישיבת 'שובו בנים' של הרב ברלנד.
"באחד הימים, ביוני 1982, אריה נפרד מאמו במרכז הוד-השרון, לאחר שרכשו חליפה חדשה עבורו, לכבוד חתונתה של אחותו הצעירה שעמדה להתקיים מספר ימים אחר כך, הוא עלה על אוטובוס במטרה להגיע לישיבה בירושלים. ב-15.6.82 אריה לא הגיע לחתונת אחותו, מה שעורר דאגה רבה במשפחה ומיד החלו בחיפושים אחריו. לטענת האנשים בישיבה הוא מעולם לא הגיע לשם. חיפושים רבים מאז ועד היום לא הצליחו לעלות על עקבותיו או למצוא סימן חיים כלשהו ממנו".
אריה שייר יצא מביתו שבהוד השרון בתאריך 1/7/1982 ומאז נעלמו עקבותיו. הוא לבש מעיל חסידי שחור וחבש מגבעת בצבע שחור. לנעדר פאות, זקן ושפם. צבע עורו בהיר ועיניו ירוקות. מבנה גופו חסון ועל ראשו שיער שחור קצר.
דוד הרוני, תושב כרמיאל, נעדר מה-26 במרץ 1996, בהיותו בן 43
דוד עלה מאיראן ועבד כעובד אחזקה בעיריית כרמיאל. דוד נראה לאחרונה בתאריך 26/3/1996 בנהריה, ומאז נעלמו עקבותיו. ביום היעלמותו לבש מעיל שחור, מכנסי קורדרוי בצבע אפור ונעל נעליים אפורות. לדוד צלקת על המצח, וכתובות קעקע ביד ובכתף.
דוד דובר עברית ופרסית. הוא נולד בתאריך 19/11/1953, גובהו 160 סנטימטרים ומבנה גופו רזה. צבע עיניו חום-שחור וגוון עור כהה. צבע שיער ראשו שחור, ושיערו חלק וקצר. לדוד זקן ושפם.
לאחר שנודע כנעדר, התפרסמו כתבות הכוללות את פרטיו של דוד, המבקשות את עזרת הציבור באיתורו:
