נעדר מה-28 בפברואר 1996
ישראל ישעיהו כהן, תושב ירושלים, נעדר מה-28 בפברואר 1996, בהיותו בן 42. ישראל נראה לאחרונה בבית שמש.
*מתוף דף מידע על נעדרים במשטרה:
מחבר: biladayhem@gmail.com
-
עדי יעקבי
נעדרת מה-13 בדצמבר 1996
עדי יעקבי, תושבת תל-אביב, נעלמה ב-13 בדצמבר 1996, בהיותה בת 17.
עדי יעקבי נעלמה ב-13 בדצמבר 1996, יום שישי חורפי, גשום וקר. היא יצאה בשעות הצהריים עם אחותה התאומה, שרית, ועם חברים, לבלות ברחוב שנקין בתל-אביב. כעבור מספר שעות נפרדה מהם, ואחר הצהריים התקשרה הביתה לאחותה, ושאלה אם אביה יוכל לקחת אותה לחברה בנתניה. שרית השיבה לה כי אביהם איננו בבית, ועדי השיבה כי היא תיקח טרמפ לשם. בפעם האחרונה נראתה עדי באותו יום בשעה שבע בערב. עד ראייה סיפר למשטרה כי הבחין בה כשהיא מנסה לתפוס טרמפ בפינת הרחובות קינג-ג'ורג' והנביאים בתל-אביב.
עדי נולדה ב-31/01/1980. ביום היעלמותה לבשה חולצה שחורה ומכנסי קורדרוי כחולים ונעלה נעליים ירוקות. עדי מרכיבה משקפי ראייה עם מסגרת ממתכת.
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
לאחר שנודעה כנעדרת, עלו כתבות על היעלמותה של עדי, שקראו לעזרת הציבור באיתורה:
10 שנים בלי בדל חדש של מידע על עדי | NRG
מי ריסס בגרפיטי את שם הנעדרת עדי יעקובי? | ynet
מקום המדינה: 529 ישראלים נעדרים | חדשות 12
60 תיקים פתוחים: איך מחפשים את הנעדרים התל אביביים? | Timeout
"אם היא ברחה לאיזשהו מקום ונמצאת שם וטוב לה, אז שתישאר שם" | מעריב
יצאו מהבית – ולא חזרו: הגורל הלא ידוע של 550 אזרחים שנעלמו | וואלה
-
רחל כהן
נעדרת מה-29 בנובמבר 1977
רחל כהן, תושבת נתניה, נעלמה ב-29 בנובמבר 1977, בהיותה בת 31.
בתאריך 29.11.1977 יצאה רחל, נשואה ואם ל 2 ילדים, מביתה שברח' הרב קוק 46 נתניה בשעה 19:30, אל בית גיסתה באלישיב, אולם היא מעולם לא הגיעה ליעדה.
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
*פוסט מ 1 בנובמבר 2020 בדף של "בלעדיהם" בפייסבוק על נעדרי חודשי
נובמבר*אותו הפוסט, בקבוצת חובבי היסטוריה בפייסבוק:
*כתבה בוואלה מ 23 במרץ 2010, תביעה של בעלה שטען שהטעו אותו בקשר
להיעדרותה: -
רחל אלבלדס
נעדרת מה-15 ביולי 1983
רחל אלבלדס, תושבת חולון, נעלמה ב-15 ביולי 1983, בהיותה בת 16.
בתאריך 15/7/1983 יצאה רחל אלבלדס ממקום עבודתה במשרד תיווך ברח' יהודה הלוי 57 בתל אביב, כדי לקנות כיפה ברחוב לוינסקי, על פי בקשת המעסיק שלה. היא השאירה את התיק שלה על הכיסא במקום העבודה. היא אכן קיבלה את הכיפה ושילמה עבורה, אך לאחר מכן נעלמה ולא ידוע עד היום מה עלה בגורלה. ביום היעלמותה לבשה רחל חולצה וחצאית בצבע ורוד ונעלה נעלי גומי.
כך כתב בזמנו אחיה, רון אלבלדס: "רחל שלנו נעלמה בשנת 1983 והיא בת 16 וחצי, היא נעלמה במהלך יום עבודה בתל אביב. זה היה בשישי בצהריים, המעסיק שאצלו עבדה ביקש מרחל שלפני שהיא הולכת הביתה, ללכת לקנות כיפה ברחוב ליד. רחל יצאה מהמשרד כשהיא משאירה את תיקה ודבריה האישיים כולל המשכורת שקיבלה, היא קנתה את הכיפה ומעולם לא חזרה לעבודה, ולא חזרה הביתה.
"רחל, המוקד של הבית, שמאוד קשורה לכל המשפחה, עבדה מתוך דאגה לבית וכדי לעזור כלכלית, כך תמיד היא הייתה. היא הייתה אחראית, חברותית ומלאה בשמחת חיים, היא אהבה את חברותיה והן אהבו אותה. באותו הרגע היינו בהלם טוטלי, אמרנו זה לא יכול להיות, היינו בטוחים שחטפו אותה. אני עדיין גר בחולון, באותו הבית שרחל יצאה ממנו בפעם האחרונה, וכל דבר בבית עדיין מזכיר אותה. מאז שנעלמה, חרב עולמנו ואין לנו מנוח עד היום הזה. אנחנו 4 אחים, שני בנים ושתי בנות, רחל היא השלישית בינינו, ומבוגרת ממני בשנתיים. רחל הייתה בשלב מתקדם של התחזקות בדת ואנחנו לא רואים שום סיבה מדוע נעלמה. אנחנו כולנו מאוד מתגעגעים אל רחל שלנו. אימי נפטרה בשנת 2022 ועד יום מותה לא הפסיקה להזכיר את רחל בגעגועים רבים".
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
*יוטיוב של בשידור חוקר כמה שנים לאחר ההיעלמות
*פוסט בדף של "בלעדיהם" על נעדרי חודש יולי, מיום 01 ביולי 2020:
*"זמן אמת", , ערןץ 11, לאן נעלמה רחל אלבלדס", מיום 15/07/2020: סרטון
של ערוץ 11, צריך להעביר ליוטיוב*רון אלבלדס כותב על אחותו רחל ב "סיפור", הדף הדיגיטלי של ערוץ 13,
פוסט מיום 18/02/2021: -
רפאל קפלן
נעדר מה-29 באפריל 1983
ד"ר רפאל קפלן, תושב מוצא עילית, נעלם ב-29 לאפריל 1983, בהיותו בן 75.
רפאל, תושב מוצא עילית, נראה לאחרונה בקיבוץ בית אורן בתאריך 29/4/1983 ומאז נעלמו עקבותיו. ביום היעלמותו לבש חולצה ארוכה ירוקה, מכנסיים אפורים, נעל נעליים חומות והרכיב משקפי שמש כהות. הנעדר בעל פרוטזה ברגל שמאל.
ד"ר רפאל קפלן היה רופא ילדים שדיבר עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, יידיש ורוסית. הוא נסע עם משפחתו לתערוכה בחיפה. בני המשפחה עצרו בבית אורן, ושם נעלם .
כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
דבריו של פרופ. גלעד רימון, בנו של ד״ר רפאל קפלן:
אבי רפאל קפלן נולד במריאפול שבליטא, בסביבתו דיברו גם רוסית, וגרמנית יידיש ובהן שלט. הוא למד בגמנסיה עברית ולכן גם דיבר עברית.
אביו שהיה רוקח שלח אותו ללמוד בגיל צעיר רפואה בצרפת, לכן שלט גם בצרפתית ועלה לארץ כרופא בגיל 25.
בשנת 1939 הצטרף כרופא לשיירה מרחובות לכפר מנחם כללה משורין עם נשים וילדים ורכב אזרחי לא משוריין. מטרת הנוסעים הייתה לייסד את כפר ורבורג. הרכב האזרחי עלה על מוקש שהוטמן על ידי כנופיות ערביות. דר' רפאל קפלן היה בין הפצועים קשה והרופאים נאלצו לקטוע את רגלו מתחת לברך. מאז הוא עמד על רגליו עם תותבת לרגל הפגועה.
באותם זמנים לפני קום המדינה לא היה גוף שדאג לנפגעים מפעולות איבה ולא היה קל לרופא נכה למצוא עבודה .אבי התנייע בתחילה עם אופניים אחר כך על אופנוע ולבסוף ברכב 4 גלגלי שהותקן בו אלתור שאפשר לו להפעיל את דוושת הקלאץ באמצעות הרגל הקטועה. למרות המגבלה הפיזית הוא אהב לטייל ברגל בהרי יהודה.
לימים הוא נודע בירושלים כרופא ילדים והיה מאד מבוקש. הטלפון בבית צלצל בכל שעות היום וכולל ולמגינת ליבו גם בין השעות 2 ל4 שעות המנוחה הקלאסיות של הייקים, השעות שבהן אבי ניסה לנוח.
מאות תינוקות וילדים הגיעו אליו לטיפול הן דרך קופת החולים בה עבד והן באופן פרטי. לכשנודע שנעלם בבית אורן היו בין המחפשים שהתנדבו גם כאלו שהיו פעם ילדים שטופלו על ידיו.
אשתו צילה קפלן שפגשה בו בבית החולים לאחר הפציעה נפטרה מצער צעירה בגיל 62 רק שנתיים אחרי העלמו, אבל הספיקה בשנתיים לפני מותה להקים אתר לזכרו אתר, אתר "רפא"ברכס הצפוני של שער הגיא, אליו אפשר להגיע בדרך עפר שעוברת בקרבת המשורינים. זה מקום בו אהב לטייל ברגל. המקום צופה לכיוון העיר מודיעין ויש ספסלים, שלחנות וכיתוב שמנציח את שמו ואת שם רעייתו.
מתוך דף המידע על נעדרים במשטרת ישראל
-
שושנה דגני
נעדרת מה-24 באפריל 1988
שושנה דגני, תושבת תל אביב, נעלמה ב-24 באפריל 1988 בהיותה בת 58.
שושנה נולדה ב-23/6/1929. גובהה 158 סנטימטרים ומבנה גופה רזה. צבע עיניה חום ושיערה קצר וחלק בצבע חום. הנעדרת יצאה מביתה שבתל-אביב בתאריך 24/4/1988 ומאז נעלמו עקבותיה. על ידה השמאלית ישנה צלקת.
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
בתה, אורנה דגני, שרוקמת חוויות משפחתיות, ואף עשתה תערוכה שנקראה: "אימא נהדרת, אימא נעדרת", סיפרה: ״לפני חמש שנים פינינו את הבית, כשאבא שלי עבר לדיור מוגן. ופתאום גיליתי כל מיני דברים של אמא שלי, שנשמרו בארגזים ונשכחו. היא תמיד רקמה ותפרה ואפתה, כל הזמן הידיים שלה היו עסוקות. היא העבירה את זה לנו, הבנות. אני זוכרת שעשינו ביחד שטיח מול הטלוויזיה. כשנתקלתי בחוטים ובכלי התפירה שלה, קופסאות עם כפתורים ואצבעונים, פתאום היה לי ברור שאם אני עוסקת באמא שלי אני צריכה לעשות את זה בחומרים שלה״.
-
יהודית נוטר
נעדרת מה-20 בפברואר 1997
יהודית נוטר, תושבת רמת-גן, נעלמה ב-20 בפברואר 1997 בהיותה בת 52.
יהודית יצאה ב-7:15 מביתה ברחוב תרצה ברמת גן לעבודתה כמנהלת חשבונות בחברת קרנות פנסיה בתל אביב. היא התקשרה למשרד מטלפון ציבורי בקרבת תחנת האוטובוס הקבועה שלה כדי להודיע שהיא מאחרת, ומאז נעלמו עקבותיה. יהודית השאירה מאחוריה את בעלה ו-2 ילדים בוגרים. עם השנים נוספו למשפחה 5 נכדים שסקרנים לדעת מי היא סבתא יהודית.
יהודית נולדה ב-28/02/1997. ביום היעלמותה לבשה ז'קט שחור, מכנסים שחורים ונשאה בידה תיק שחור.
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
לאחר שנודעה כנעדרת, כתבות רבות פורסמו על היעלמותה של יהודית, וקראו לעזרת הציבור באיתורה:
משפחות הנעדרים עוד ממתינות לדפיקה בדלת | הארץ
עדיין מחכים ל-400 נעדרים: "גרוע מהורים שכולים" | Ynet
מקום המדינה: 529 ישראלים נעדרים | חדשות 12
*פוסט בדף של "בלעדיהם" על נעדרי חודשי פברואר מ – 01/02/2019:
*פוסט בדף של בלעדיהם עם פירוט לגבי הנעדרים של חודשי פברואר,מ-
01/02/2021:*פוסט שפירסם אסף נוטר, בנה של יהודית נוטר ב"סיפור", הדף הדיגיטלי של
ערוץ , מ-04/02/2021: -
מלכה וגנר
נעדרת מה-16 באוגוסט 1995
מלכה (מטילדה) וגנר, תושבת מושב אמירים, נעלמה ב-16 באוגוסט 1995, בהיותה בת 63.
מלכה נראתה לאחרונה במושב מגוריה שבאזור צפת בתאריך 16/8/1995 ומאז נעלמו עקבותיה. מלכה נוהגת לנסוע בטרמפים. למלכה נקודה שחורה מתחת לאוזן שמאל. ביום היעלמותה לבשה טרנינג כחול, חולצה כחולה ונעלה נעלי ספורט שחורות.
בתה של מלכה, סיגלית וגנר, כתבה על אימה: "מלכה וגנר, אימי, הייתה אישה יפה מבפנים ומבחוץ, עד שחלתה באלצהיימר ואיבדה את עצמה, ואנחנו איבדנו אותה. ביום 15.8.95, בת 63, יצאה אימי מהגינה במושב אמירים (בצפון) ומאז נעלמה, ועד היום לא שמענו ממנה דבר".
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
-
יוסי מכוריש
נעדר מה-29 באפריל 1996
יוסי מכוריש, תושב ראש העין, נעלם ב-29 באפריל 1996, בהיותו בן 30.
אתי מכוריש, אשתו של יוסי, סיפרה על בעלה: "בעלי, יוסי מכוריש, היה בן 30, כשנעלם מאיתנו לעד.
זה קרה ביום 29 באפריל 1996, בשעה 17.00. יוסי רכב על אופניו בדרכו לקנות סיגריות בעיר בה גרנו, ועדיין גרים בה עד היום, ראש העין, ומאז לא שב. נשארנו מיותמים, שני ילדיי ואני. הבן הבכור, מתן, היה בן ארבע , ושלו, הבן הצעיר, עדיין תינוק- רק בן שלושה שבועות, אפילו אינו יכול לזכור את אביו שנעלם מחייו שבועיים לאחר הברית. מארבע שנות הנישואין שעברו עלינו, אני זוכרת בעל למופת שתומך ועוזר. הוא היה אבא לתפארת לשני בנינו.
"יוסי עצמו התייתם מאימו בגיל צעיר, ולכן השקיע הרבה בילדים, לא חשב שהם יגדלו כמוהו ללא אחד ההורים. חיפשנו אחריו הרבה גם בעזרת המשטרה וגם בעזרת חברים ותושבי העיר. אך כל החיפושים לא העלו דבר. הוא היה אדם שאוהב להצחיק אנשים, יחד עם זאת אהב לעזור להם. כולם ידעו שעל יוסי אפשר לסמוך. הילדים הרגישו מאוד בחסרונו, ביחוד בגיל ההתבגרות. אני עדיין מצפה לנקישה על הדלת".
יוסי נולד ב-21/01/1965. ליוסי כתובת קעקע בצד שמאל של החזה – "אין כמו אמא". בנוסף, יש לו נקודת חן על לחי שמאל, וסימני חתכים בידיו. ביום היעלמותו לבש חולצת טריקו בצבע כחול, מכנס ניילון כחול ונעל נעלי ספורט שחורות".
כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100
*פוסט של אישתו של יוסי מכוריש, אתי מכוריש, בדף של "בלעדיהם" בפייסבוק
מ – 15/04/2015*פוסט בדף של "בלעדיהם" בפייסבוק על נעדרי חודשי אפריל, מ-
01/04/2020:*פוסט בדף של בלעדיהם על נעדרי חודשי אפריל 2021, מ- 01/04/2021:
-
גדעון עמרם
נעדר מה-16 במאי 1991
גדעון עמרם, תושב כפר סבא, נעלם ב 16 במאי 1991 בהיותו בן 33.
אחיו של גדעון, זוהר עמרם, סיפר לאחר היעלמותו: "ב-16 במאי שנת 1991, נעלם אחי היקר, גדעון עמרם, בחור משפחתי ורגיש, כשהוא בן 33, אב לארבעה, ואשתו בהריון חמישי. מאז ולא נודעו עקבותיו. למרות חקירת המשטרה וחיפושים של 17 אחינו ואחיותינו, מעולם לא הרמנו ידיים – אך כל זאת לא עזר כדי לגלות מה עלה בגורלו.
"הייתי בן 24 כשאחי, גדעון עמרם, נעלם, בחודש מאי, לפני חג השבועות. גדעון עשה קניות והשאיר את המצרכים בחנות המסגרות של שוקי, אח אחר שלנו שגדעון היה מקורב אליו במיוחד. גדעון אמר לו שהוא נוסע לבקר את גיסתו באיכילוב, אך הוא מעולם לא הגיע לשם. המקום האחרון בו נראה גדעון היה בצומת כפר אברהם בפתח תקווה, ומאז לא נודע מה עלה בגורלו, על אף המאמצים שעשינו כדי לקבל מידע עליו.
"יום לאחר ההיעלמות, כשאשתו, נעמי, התקשרה וחיפשה את גדעון, החלו החיפושים אחריו ואז החלה מעורבות המשטרה. תייקתי את כל החומר שיש לי על אחי בקלסר עבה: כתבות רבות שפורסמו אודות המקרה בעיתונים שונים ומכתבים שהופנו לגורמים שונים בתקווה למצוא קצה חוט שיוביל לפתרון התעלומה.
"לאבינו, שהיה נשוי לשלוש נשים, נולדו 18 ילדים, והוא מת משברון לב פחות משנה לאחר שגדעון נעלם. מספר שבועות לפני שנעלם, הגיע גדעון לישון בראש העין, אצל אמא שלו ולא בביתו בהוד השרון. הרגשנו כולנו שמשהו אצלו אינו כתמיד. אך כיוון שלא היה דברן ולא אהב לשתף מה שעובר עליו, לא לחצנו. היום אני מצטער שלא חקרנו אותו יותר, למרות שהוא לא היה טיפוס שמשתף.
"אנחנו חייבים לדעת מה קרה. אם הוא חי וטוב לו, שיישאר שם. אם הוא מת, אני רוצה להביאו לקבורה.
יש לי צורך מיוחד לדעת מה קרה לו גם בגלל העובדה שבאחד הסיאנסים, בהם השתתף אחד האחים, הוזכר שמי כמי שדרכו יגיע המידע בנוגע לאחינו האובד. אני מרגיש שיש אנשים שיודעים מה קרה לגדעון, אך לא מדברים על כך. ואם למישהו מכם יש מידע לגבי אחי, אנא, צרו, בבקשה, קשר אלי לטלפון: 052-4790500. אמנם עבר זמן רב, אך חוסר הידיעה הוא דבר שיכול להרוג אותך. זו תחושה איומה ומתסכלת מאוד".