חדשות ופעילויות העמותה במאבק למציאת יקירינו.
מדי שנה נפתחים כ-5,000 תיקים על היעדרויות. רבים נמצאים במהרה, אך 593 תעלומות נותרו ללא פתרון. חלק מהמשפחות השלימו עם האובדן, אחרות מאמינות בטוב, ויש החרדות מגילוי האמת. בתקופה האחרונה חזרנו לסיפורים המסתוריים, והשמענו את קולם של אלה שלא מפסיקים לחפש את יקיריהם – גם כשהמשטרה כבר הפסיקה. זהו סיפורם (מתוך Ynet)
בכתבה ישנם סיפורים על 14 נעדרים, משפחות של מחציתם נמצאות בעמותת "בלעדיהם"
בכתבה ישנם גם נתונים עדכניים ומעניינים על נעדרים באופן כללי
מייסדי עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״, ורדה ושוקי מיניביצקי, נפגשו היום לפגישת היכרות עם ראש חוליית נעדרים, רפ״ק שמואל לרמן, שנכנס לתפקידו בחודש נובמבר 2024, ועם עובדי החולייה.
אנו מקווים לשיתוף פעולה יעיל .
מימין לשמאל:
נועה אסטה, פרופילאית
יו״ר העמותה ומייסד, שוקי מיניביצקי
ורדה מיניביצקי, מייסדת
רפ״ק שמואל לרמן, ראש חוליית נעדרים
ורדה מיניביצקי, מנהלת בפועל ומייסדת, כותבת:
"לפני שבועיים פנה אלי דרך ההודעות הפרטיות של דף הפייס של ״בלעדיהם״ בחור רוסי ישראלי שגר ברוסיה ושגר בזמנו גם בארץ. שמו דמיאן רוזנבלום.
הוא איבד את הקשר עם אחיו, רומן רוזנבלום, שגר בארץ, כיום בן 55 , לפני 5 שנים, וביקש עזרה במציאתו. אחיו היה אלכוהוליסט.
לאחיו יש בארץ חבר, שבזמנו גר איתו בארץ.
דיברתי עם החבר שילך למשטרה להגיש תלונה על היעדרות, לפני כן וידאתי עם ראש חוליית נעדרים שניתן להגיש תלונה על ידי אדם שאינו קרוב משפחה.
בד בבד, פניתי ליחידה של דרי רחוב בעיריית תל אביב, נתתי שם ומספר תז של רומן, ודיברתי עם עו״ס ממחלקת דרי רחוב, שאליה הגעתי דרך מישהי אחרת שגם עובדת עם דרי רחוב ושפנתה אלינו בזמנו בקשר לנעדר מסויים.
לפני יומיים היא הודיעה לי שמצאה אותו.
הוא נתן אישור למסור עליו פרטים לאחיו וגם לי, ולתת את מספר הטלפון שלו, כמובן.
מאוד התרגשתי למשמע הידיעה, סוף סוף אני עצמי איתרתי נעדר, ושימחתי את אחיו שברוסיה.
גם רומן עצמו שמח שאחיו מחפש אותו.
אני חושבת שהוא גם שמח לדבר איתי.
העו״ס סיפרה לי שהוא , רומן, שמח בחלקו, ושהוא גם שותה פחות.
אלה דברי התודה שכתב לי דמיאן רוזנבלום, האח שברוסיה: (תרגום מרוסית):
"שלום, שמי דמיאן ואני גר כרגע ברוסיה.
אני רוצה להודות לורדה מיניביצקי מעמותת “בלעדיהם״ שעזרה לי למצוא את אחי רומן, אותו אני מחפש 5 שנים מאז 2020, והוא חי וקיים.
העובדה היא שגם אני אזרח ישראל, אבל מסיבות משפחתיות אני גר כרגע ברוסיה ואין לי אפשרות להגיע כרגע לישראל, אבל אני מתכנן לחזור ברגע שאסיים את כל העסקים שלי ברוסיה.
אני מודה מקרב לב לורדה מיניביצקי על עזרתה!
העובדה היא שקרובי ואני שכרנו עורך דין בישראל ושני בלשים פרטיים שונים באפריל 2022 ודצמבר 2024, אבל בשתי הפעמים הבלשים לא הצליחו למצוא את אחי, וורדה היא שהצליחה למצוא אותו ואחי כבר יצר קשר.
אחי נקלע למצב חיים קשה מאוד ונזקק לעזרה.
אני מודה מאוד לורדה מיניביצקי מעמותת ״בלעדיהם״ על העזרה שניתנה!
בברכה, דמיאן!"
בתמונה רומן נראה צעיר יותר, זו התמונה היחידה שהיתה לאחיו שברוסיה, בתקווה שתעזור לאתרו.
התמונה טושטשה מטעמים מובנים."
להלן תמונות של כמה מכתבי תודה שקיבלנו לאחרונה על הפעילות שלנו בעמותה, כל הודעה או מכתב כזה מרגש אותנו מאוד ומראה לנו כמה העמותה חשובה:
"לורדה מינביצקי ולעמותת בלעדיהם היקרה,
אני רוצה להודות לך בשם כל המשפחה על העזרה במציאת אבא.
את היית לצידנו מהרגע הראשון, הענקת תמיכה רגשית ונפשית, וחיברת אותנו לגלית ומייק המדהימים. אין לנו מילים להודות לך על פועלך. היה מחמם לראות את ההתגייסות, ההבנה, והאמפתיה.
בהרבה הערכה
שלמה טייטלבאום"
"אנחנו רוצים להודות מכל הלב לורדה ושוקי היקרים, שלא הפסיקו לסייע לנו כשהיינו ממש ממש בשיא התחושה הלא פשוטה , היינו בוכים בלי סוף, וורדה ושוקי ב"ה באו, עודדו אותנו , תמכו בנו סייעו לנו לטיפולים רגשיים לכל אורך הדרך.
ברוך ה' הם היו ממש עוגן בכל הסיטואצי' המטורפת שעברנו בשנתיים ששלום היה נעדר.
אין לנו מילים להודות לורדה ושוקי היקרים.
אנחנו מברכים אותם בכל הברכות בטוב הנראה והנגלה.
משפחת רוטבן"
שלום, שמי דמיאן ואני גר כרגע ברוסיה.
אני רוצה להודות לורדה מיניביצקי מעמותת “בלעדיהם״ שעזרה לי למצוא את אחי רומן, אותו אני מחפש 5 שנים מאז 2020, והוא חי וקיים.
העובדה היא שגם אני אזרח ישראל, אבל מסיבות משפחתיות אני גר כרגע ברוסיה ואין לי אפשרות להגיע כרגע לישראל, אבל אני מתכנן לחזור ברגע שאסיים את כל העסקים שלי ברוסיה.
אני מודה מקרב לב לורדה מיניביצקי על עזרתה!🙏
העובדה היא שקרובי ואני שכרנו עורך דין בישראל ושני בלשים פרטיים שונים באפריל 2022 ודצמבר 2024, אבל בשתי הפעמים הבלשים לא הצליחו למצוא את אחי, וורדה היא שהצליחה למצוא אותו ואחי כבר יצר קשר.
אחי נקלע למצב חיים קשה מאוד ונזקק לעזרה.
אני מודה מאוד לורדה מיניביצקי מעמותת ״בלעדיהם״ על העזרה שניתנה!🙏💜
בברכה, דמיאן רוזנבלום!
דבריה של חגית הרשקו, הבת של הנעדר דוד הרוני, תושב כרמיאל בן 43, נעדר מ 26/03/1996:
תודה ורדה יקרה על מפעל חייך שאת חולקת איתנו בגורל אחד כואב ומייסר. לולא את הזיכרון הזה לא היה חי את דרישתו להיזכר. משפחות הנעדרים ואני באופן אישי רוצה להודות לך ולהתפלל שביום מן הימים נדע מה עלה בגורל יקירנו האהובים.
נזכרים בערגה בערב המרגש של השקת עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״, אותו חגגנו ב 30/12/2015.
כאן מצורפות תמונות ממפגשים מגוונים בנושאים שונים אשר התקיימו במסגרת העמותה, פגישות, הרצאות, חוגים, אירגוני חברה, מסיבות לחגיגת מציאת נעדרים ועוד.
תופעת ההיעדרות האזרחית היא סוגיה חשובה שמעסיקה את גורמי האכיפה והחברה הישראלית. בין השנים 2018-2023 התקבלו במשטרת ישראל 136,100 הודעות על נעדרים, כאשר רק כחמישית מהן הובילו לפתיחת תיק חקירה רשמי.
עובדות מרכזיות מתוך הדוח:
– נכון ליוני 2024, 593 תיקים של נעדרים עדיין פתוחים – רובם בגירים שהיו בני 69 ומטה בעת היעדרותם.
– כמעט כל הנעדרים המדווחים למשטרה מאותרו תוך זמן קצר, אך פחות מ-1% נותרים נעדרים לטווח ארוך.
– 75% מהנעדרים שתיקיהם עדיין פתוחים הם גברים, לעומת 25% נשים.
– קשישים מעל גיל 70 מהווים 10% מכלל התיקים הפתוחים, נתון המעיד על חשיבות תשומת הלב לקבוצת גיל זו.
– יהודים ולא יהודים נעדרים בשיעורים שונים – 76% מהתיקים הפתוחים הם של יהודים, בעוד ש-24% משתייכים לאוכלוסייה הלא-יהודית.
כיצד ניתן לסייע?
אם נתקלתם במידע שעשוי לעזור באיתור נעדרים, מומלץ לדווח למשטרה או לבדוק באתר איתור נעדרים של משטרת ישראל.
רשמים מהסדנה שהיתה אצלנו ביום ה׳ הקודם:
ביום ה׳ האחרון התקיימה בביתם של ורדה ויהושע מיניביצקי, מייסדי העמותה, סדנה ל 12 נציגי משפחות נעדרים שחברות בעמותה, במסגרת מפגשים תקופתיים, בהנחייתה של פסיכולוגית תעסוקתית ופסיכותרפיסטית נירה כץ.
זו היתה הזדמנות לעצור לרגע ולהתבונן פנימה ולתת מקום לתחושות, לשאלות ולחוויות שעולות, במטרה להרגיש קצת פחות לבד ולשתף במה שאנחנו, משפחות הנעדרים האזרחיים, עוברות.
במיפגש נעזרנו בקלפי תמונה שאיפשרו לנו לנגוע בנושאים הרגישים בצורה עדינה ונגישה.
ובהזדמנות זו, אנו מביעים שמחה על כך שתהליך החזרת שבויינו היקרים נמשך, ולוואי שבפעם הבאה יחזרו כולם!
אכזבתה של ורדה מיניביצקי, שבנה דניאל מוגדר נעדר כבר תשע שנים, נמשכת. כבר שש שנים היא והעמותה שהקימה 'בלעדיהם' לא מצליחות להעביר הצעת חוק שתחייב הכרה וסיוע של המדינה במשפחות של נעדרים, ולמרות ההבטחות של חברי הכנסת מהקואליציה לקדם אותה, היא תקועה.
"יש לי המון כעס שהצעת החוק לא מתקדמת", אומרת מיניביצקי ל'דבר'. כדי שהצעת החוק תתקדם במסלול החקיקה, עליה להיות מאושרת בוועדת השרים לחקיקה, ומשם לעלות להצבעה במליאה.
"אנחנו מדברים על מצב שבן אדם יוצא מהבית ולא חוזר", מסבירה עו"ד נעמה זר-כבוד ממשרד פירון, שניסחה את הצעת החוק ומלווה את העמותה. "יש כרגע 600 נעדרים בישראל. כל שנה מצטרפים 20-15. זה עושה שמות למשפחות, ועד שהצעת החוק לא תעבור אין סטטוס ופתרון לתופעה".
"אם הכנסת תתפזר, דין הרציפות לא יחול והכול מההתחלה", אומרת מיניביצקי בכעס. "המון אנשים משוועים להתייחסות והכרה, אמרו לי בפירוש אנשים מאחורי הקלעים שכל מי שדיברו איתו אמר שהוא בעד, אבל כנראה תוקעים את זה. אני לא עושה את זה בשבילי, אני עושה את זה עבור אחרים. אני רוצה שהמשפחות יקבלו מה שמגיע להן. אני פוגשת משפחות שממש מחפשות ימים ולילות, כי יודעות שהמשטרה לא יכולה לחפש כל הזמן".
