קטגוריה: עדכונים אחרונים

להלן מצורפות תמונות מהמיפגש עם מנכ״ל ביטוח לאומי לשעבר, מאיר שפיגלר, בזום, בזמן הקורונה

ברכות לאורי כץ על אישור עבודת הדוקטורט שלו, כל היודע דבר: הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל, אשר נכתבה בהנחייתה של שרית הלמן, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר של כץ עוסק בתהליכי הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל, במטרה להבין את היווצרותה, השתנותה ומשמעותה של הנעדרוּת כקטגוריה חברתית. קרוב ל-4,000 אזרחים נעדרים מדווחים למשטרת ישראל מדי שנה, מהם כ-1% לא מאותרים במהלך השנה הראשונה להיעדרותם. אולם מושא המחקר איננו הנעדרים עצמם, אלא השחקנים החברתיים המשפיעים על תפיסת הנעדרוּת ומושפעים ממנה, אשר מכונים בעבודה ה"נותרים מאחור".

לכתבה המלאה

מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת אורי כץ
הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב

לעבודה המלאה:

מאמר של אורי כץ על נעדרוּת בישראל בו הוא מנתח את התנועה בין תפיסות זמן שונות ביחס לנעדרוּת ואת אי הודאות בין המוות לחיים

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת" (קהלת ג', א'-ב')

הזמן כמייצר סדר וכמעניק משמעות לחיי בני האדם היה חשוב מאז ומעולם. פתרונו של קהלת לתחושת חוסר המשמעות שבה הוא חש היה קשור בהבנה שלכל פעולה אנושית יש זמן משלה, ובפרט לחיים ולמוות. אלא שמצבי אי-ודאות משבשים את תחושת הסדר וכתוצאה מכך גם את תפיסת הזמן. אם כך, מה קורה לתפיסת הזמן שלנו כאשר אי-ודאות מופיעה? ובפרט, מה קורה לתחושת הזמן שלנו כשהחלוקה הבינארית בין חיים ומוות נסדקת, וה"עת למות" איננה ברת-השגה? שאלות אלה עומדות במוקד מאמרו של אורי כץ, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון (אשר סיים החודש את תפקידו כנציג הדוקטורנטים בהנהלת האגודה הסוציולוגית הישראלית). המאמר, Constructing time in uncertainty: Temporal regimes among missing persons’ families, פורסם בכתב העת Current Sociology, ומנתח את התנועה בין תפיסות זמן שונות ביחס לנעדרוּת.

לכתבה המלאה

אתמול נפגשו חברי עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״, עם ראש חוליית נעדרים במשטרה שרון מזוז.

מטרת הפגישה היתה ליצור שיתוף פעולה פורה יותר ומועיל לנעדרים האזרחים ולמשפחותיהם.

הנה תמונה מהמיפגש:

משמאל לימין:

שרון מזוז, ראש חוליית נעדרים.

ח״כ אייל בן ראובן שעוזר לנו לקדם את ענייני החקיקה שקשורים בנעדרים אזרחים, וכל דבר שקשור למשרדי הממשלה.

שוקי מיניביצקי – יו״ר העמותה.

עומדת: עו״ד נעמה זר כבוד שעוזרת לנו בענייני חקיקה

גלית יצחקי, יועצת המשפחות שלנו.

אביטל מיניביצקי

בידיה רוני׳לה הקטנה שהיתה שותפת די שקטה

ורדה מיניביצקי.

בברכת שנה טובה,

עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״

פגישה בניו יורק עם הוריה של הנעדרת נדיה לאופר, שגרו בזמנו בניו ג׳רסי.

היתה פגישה מאוד מרגשת .

הם הגיעו אלינו לניו יורק וברגע שראינו זה את זה, נשפכו הדמעות כמים.

ביום ו׳ האחרון, הסתיים הכנס הבינלאומי האקדמי בן 3 ימים, בנושא נעדרים, שנערך באוניברסיטת אברטיי בעיר דנדי שבסקוטלנד.

הכנס נפתח על ידי קצינים בכירים מהאינטרפול בהצגת התכנית החדשה והמתפתחת של הגוף החשוב הזה, שעיקרה הקמת מאגר DNA בין לאומי של נעדרים ובני משפחותיהם, במטרה לאתר נעדרים שיצאו ממדינתם למדינה אחרת. הוצגו גם שני מקרים שבהם אותרו גופות נעדרים בדרך זו, מבלי שהמשטרה המקומית או בני משפחת הנעדר ידעו שהנעדר עזב את המדינה.

יחד עם זאת הדגימו הרכבת קלסתרונים של נעדרים צעירים על ידי הקבלת מראה פניהם של בני משפחותיהם בגילים מבוגרים יותר, כמו בתמונה המצורפת

את ישראל ייצגו 8 אנשים, 6 מהם מנציגי העמותה שלנו, ״בלעדיהם״:

יו״ר העמותה, יהושע מיניביצקי ואישתו, ורדה, שהם הוריו של הנעדר דניאל מיניביצקי שנעלם לפני שנתיים ושמונה חודשים, אחותו של דניאל, אפרת מיניביצקי טייין, שלושתם ממייסדי העמותה, שאול -החוקר שמלווה את בני משפחות העמותה מיום היווסדה, גלית יצחקי- פרופילאית ויועצת משפחות העמותה ושושי אייזנברג, מנהל מח׳ אבדנות במשרד הבריאות. כמו כן הצטרף אורי כץ שעושה דוקטורט בנושא נעדרים וליאור שלו – קצין נעדרים ארצי במשטרת ישראל.

לנאום של יהושע מתוך הכנס:
https://drive.google.com/file/d/1mlw_TiiNEV9dxyNMndkNS7nRS-deqMqO/view?usp=drive_link
https://drive.google.com/file/d/1i5-etA0kPjwJYqKQygc9Wc5TmtWbDXQC/view?usp=drive_link

להלן תמונות מכינוס משפחות הנעדרים שהתקיים ב4.2017