קטגוריה: עדכונים אחרונים

אתמול בערב התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק הנעדרים האזרחיים.
אנחנו בדרך הנכונה.
תודה לכל מי שתומך בנו.

פוסט של נירה שפק

פוסט של נעמה לזימי

האתרופולוג אורי כץ, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, כותב על מאמרו החדש Everything Seems So Illogical: Constructing Missingness Between Life and Death in Israel, שפורסם בכתב העת OMEGA – Journal of Death and Dying. כץ מתמקד במאמר במקרה של נעדרים בישראל ומראה כיצד הקטגוריה של "נעדרוּת" נבנית על ידי האנשים שנותרו מאחור, וכיצד פרשנות זו עלולה לאיים על הנחת הדיכוטומיה של חיים-מוות.

המאמר הנוכחי מבוסס על עבודת הדוקטורט שלי, שאותה התחלתי בחודש אוקטובר 2014. באותו חודש ממש נראה לאחרונה דניאל מיניביצקי בביתו בתל-אביב. חודשים ספורים לאחר מכן הקימו הוריו את עמותת "בלעדיהם", המאגדת את משפחות הנעדרים בישראל. מאז ועד היום אני לוקח חלק פעיל בעמותה, ועוקב מקרוב אחר הפרדוקס המניע אותה: מצד אחד, השאיפה האנושית (אבל גם כזו שמובנית חברתית) להביא לפתרון תעלומת הנעדרוּת; ומצד שני, המאמץ להביא להכרה חברתית בנעדרוּת כמצב שעלול להיות ארוך טווח ושאינו בהכרח זמני. מעל 99% מהנעדרים שבים לביתם או מאותרים (חיים או מתים) במהלך השנה הראשונה להיעדרותם (מרביתם אף בחודש הראשון). אבל הסיכויים לאתר נעדר.ת לאחר שנה ומעלה הם קלושים. לכן, כ-600 הישראלים הנעדרים מזה לפחות שנה מאתגרים את ההבחנה האוניברסלית, הברורה והמוצקה ביותר – זו שבין חיים למוות.

לכתבה המלאה

ניפגשנו עם ח״כ אלעזר שטרן והעברנו לו את הצעת החוק המגדירה מיהו נעדר:  ההצעה אמורה  לקבוע את המעמד המישפטי של הנעדרים, כך שמשפחותיהם יוכלו לממש נכסים או כספים של הנעדרים.  ובנוסף, תיקבע הכרה במשפחות הנעדרים.   בפגישה השתתפנו ורדה ואני, נעמה זר כבוד, עורכת הדין שניסחה את ההצעה בהתנדבות והשקיעה הרבה מזמנה הפרטי, וח״כ לשעבר, אייל בן ראובן, שעזר וממשיך לעזור לעמותה. חלק מכם כבר פגש אותו בכנסים קודמים של העמותה. הפגישה עם חבר הכנסת תואמה על ידי אייל בן ראובן.  ח״כ אלעזר שטרן הביע רצון לעזור לקדם את החוק ואמר שהוא יפנה אל איציק שמולי, שר הרווחה, כדי שהצעת החוק תוגש כהצעת חוק ממשלתית.   להזכירכם, הצעת החוק כבר הוגשה בזמנו על ידי ח״כ אייל בן ראובן, אך עקב פיזור הכנסת, היא לא טופלה.

להלן מצורפות תמונות מהמיפגש עם מנכ״ל ביטוח לאומי לשעבר, מאיר שפיגלר, בזום, בזמן הקורונה

ברכות לאורי כץ על אישור עבודת הדוקטורט שלו, כל היודע דבר: הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל, אשר נכתבה בהנחייתה של שרית הלמן, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר של כץ עוסק בתהליכי הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל, במטרה להבין את היווצרותה, השתנותה ומשמעותה של הנעדרוּת כקטגוריה חברתית. קרוב ל-4,000 אזרחים נעדרים מדווחים למשטרת ישראל מדי שנה, מהם כ-1% לא מאותרים במהלך השנה הראשונה להיעדרותם. אולם מושא המחקר איננו הנעדרים עצמם, אלא השחקנים החברתיים המשפיעים על תפיסת הנעדרוּת ומושפעים ממנה, אשר מכונים בעבודה ה"נותרים מאחור".

לכתבה המלאה

מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת אורי כץ
הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב

לעבודה המלאה:

מאמר של אורי כץ על נעדרוּת בישראל בו הוא מנתח את התנועה בין תפיסות זמן שונות ביחס לנעדרוּת ואת אי הודאות בין המוות לחיים

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת" (קהלת ג', א'-ב')

הזמן כמייצר סדר וכמעניק משמעות לחיי בני האדם היה חשוב מאז ומעולם. פתרונו של קהלת לתחושת חוסר המשמעות שבה הוא חש היה קשור בהבנה שלכל פעולה אנושית יש זמן משלה, ובפרט לחיים ולמוות. אלא שמצבי אי-ודאות משבשים את תחושת הסדר וכתוצאה מכך גם את תפיסת הזמן. אם כך, מה קורה לתפיסת הזמן שלנו כאשר אי-ודאות מופיעה? ובפרט, מה קורה לתחושת הזמן שלנו כשהחלוקה הבינארית בין חיים ומוות נסדקת, וה"עת למות" איננה ברת-השגה? שאלות אלה עומדות במוקד מאמרו של אורי כץ, דוקטורנט במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון (אשר סיים החודש את תפקידו כנציג הדוקטורנטים בהנהלת האגודה הסוציולוגית הישראלית). המאמר, Constructing time in uncertainty: Temporal regimes among missing persons’ families, פורסם בכתב העת Current Sociology, ומנתח את התנועה בין תפיסות זמן שונות ביחס לנעדרוּת.

לכתבה המלאה

אתמול נפגשו חברי עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״, עם ראש חוליית נעדרים במשטרה שרון מזוז.

מטרת הפגישה היתה ליצור שיתוף פעולה פורה יותר ומועיל לנעדרים האזרחים ולמשפחותיהם.

הנה תמונה מהמיפגש:

משמאל לימין:

שרון מזוז, ראש חוליית נעדרים.

ח״כ אייל בן ראובן שעוזר לנו לקדם את ענייני החקיקה שקשורים בנעדרים אזרחים, וכל דבר שקשור למשרדי הממשלה.

שוקי מיניביצקי – יו״ר העמותה.

עומדת: עו״ד נעמה זר כבוד שעוזרת לנו בענייני חקיקה

גלית יצחקי, יועצת המשפחות שלנו.

אביטל מיניביצקי

בידיה רוני׳לה הקטנה שהיתה שותפת די שקטה

ורדה מיניביצקי.

בברכת שנה טובה,

עמותת ״בלעדיהם-עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים״

פגישה בניו יורק עם הוריה של הנעדרת נדיה לאופר, שגרו בזמנו בניו ג׳רסי.

היתה פגישה מאוד מרגשת .

הם הגיעו אלינו לניו יורק וברגע שראינו זה את זה, נשפכו הדמעות כמים.

ביום ו׳ האחרון, הסתיים הכנס הבינלאומי האקדמי בן 3 ימים, בנושא נעדרים, שנערך באוניברסיטת אברטיי בעיר דנדי שבסקוטלנד.

הכנס נפתח על ידי קצינים בכירים מהאינטרפול בהצגת התכנית החדשה והמתפתחת של הגוף החשוב הזה, שעיקרה הקמת מאגר DNA בין לאומי של נעדרים ובני משפחותיהם, במטרה לאתר נעדרים שיצאו ממדינתם למדינה אחרת. הוצגו גם שני מקרים שבהם אותרו גופות נעדרים בדרך זו, מבלי שהמשטרה המקומית או בני משפחת הנעדר ידעו שהנעדר עזב את המדינה.

יחד עם זאת הדגימו הרכבת קלסתרונים של נעדרים צעירים על ידי הקבלת מראה פניהם של בני משפחותיהם בגילים מבוגרים יותר, כמו בתמונה המצורפת

את ישראל ייצגו 8 אנשים, 6 מהם מנציגי העמותה שלנו, ״בלעדיהם״:

יו״ר העמותה, יהושע מיניביצקי ואישתו, ורדה, שהם הוריו של הנעדר דניאל מיניביצקי שנעלם לפני שנתיים ושמונה חודשים, אחותו של דניאל, אפרת מיניביצקי טייין, שלושתם ממייסדי העמותה, שאול -החוקר שמלווה את בני משפחות העמותה מיום היווסדה, גלית יצחקי- פרופילאית ויועצת משפחות העמותה ושושי אייזנברג, מנהל מח׳ אבדנות במשרד הבריאות. כמו כן הצטרף אורי כץ שעושה דוקטורט בנושא נעדרים וליאור שלו – קצין נעדרים ארצי במשטרת ישראל.

לנאום של יהושע מתוך הכנס:
https://drive.google.com/file/d/1mlw_TiiNEV9dxyNMndkNS7nRS-deqMqO/view?usp=drive_link
https://drive.google.com/file/d/1i5-etA0kPjwJYqKQygc9Wc5TmtWbDXQC/view?usp=drive_link