ורדה מיניביצקי על הצעת החוק לסיוע משפחות נעדרים

זו משימת חיי.

לפני שבוע עברה הצעת חוק הנעדרים האזרחיים:
״הצעת חוק סיוע לבני משפחות של אזרחים נעדרים״ – בקריאה ראשונה.

כזכור, את ההצעה יזמה משפחתי, לאחר שהבן שלי, דניאל מיניביצקי, נעלם לנו ב־11/10/2014 בהיותו בן 35.
עדיין נעדר.

היום התכנסה הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח״כ צביקה פוגל, במטרה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית.

ח״כ פוגל פתח בהתייחסות לעוול שנגרם לאורך השנים מצד המדינה כלפי הנעדרים ומשפחותיהם, והדגיש את הצורך בחיזוק אמון הציבור במדינה כמי שנושאת באחריות כלפי אזרחיה:

״אחריותה של המדינה אינה נעלמת עם היעלמותו של אדם. כשם שלא משאירים פצוע בשטח, כך אין מפקירים נעדר״.

כלל המפלגות, ללא יוצא מן הכלל, תומכות בחוק, מעבר לשיקולים של ימין ושמאל, דת או מגזר.

מפאת קוצר הזמן הוחלט להמשיך את הדיונים בשבוע הבא.

אני מצפה להסכמה רחבה של כלל נציגי הממשלה לקידום החוק לקריאה שנייה ושלישית, בשעה טובה.

אני מודה לח״כ צביקה פוגל על ההובלה, על האמפתיה, ההקשבה וההבנה העמוקה למצוקת משפחות הנעדרים האזרחיים, שאני לצערי נמנית עמן.

תודה לח״כ לשעבר איל בן ראובן ולח״כ לשעבר נירה שפק, ממגישי הצעת החוק בעבר, שממשיכים לפעול ולסייע בקידומה גם כיום.

תודה לעו״ד נעמה זר כבוד שניסחה את הצעת החוק הראשונית ומלווה אותנו לאורך הדרך.

תודה לשאול וגיל, מנהלי התחום המבצעי של העמותה שהקמנו, ליונתן אילן, לטל גבריאלי, לעו״ד בטי סגיר ולעוד אנשים טובים בדרך.

תודה לפסיכותרפיסט איתן טמיר ולפסיכולוגית נירה כץ, המסייעים לנו בליווי ותמיכה רגשית ורוחנית למשפחות הזקוקות לכך.

ותודה גדולה ל־75 משפחות הנעדרים בעמותה – בזכותן הגענו עד הלום.

עדיין יש לפנינו דרך, וזו הדרך הנכונה.

מתוך עמוד הפייסבוק של עמותת בלעדיהם