סיפור זה הוא סיפורו של בחור כבן 30 שהוגדר כנעדר למשך חודש.
״אני שמח על בקשתכם לכתוב על הסיפור האישי שלי, כך אוכל בעצמי לעבד את מה שעברתי, ולעשות סדר בדברים. תכננתי לצאת לטייל לכמה זמן מבלי לתכנן את היעד. ארזתי תיק עם כל מה שצריך ויצאתי לדרך ברגל. רציתי פשוט להתנתק מהשגרה השוחקת.
נכון, אני מודה שזה צעד מאוד דרמטי ושקלתי אותו בכובד ראש. ידעתי שידאגו, רק לא ידעתי ולא הבנתי עד כמה. זה נבע מתוך תסכול ורצון להיעלם. כמובן שלא אחזור יותר על דברים מהסוג הזה. היום אני מקיים שיגרה רגילה של עבודה וחיים אישיים רגילים, ומעוניין להתקדם בחיים.
כנראה שעברתי משבר נפשי והכל פשוט התפרץ והתבטא בצורה של התבודדות והיעלמות. כמובן שיש דרכים נכונות לעשות את הדברים מבלי להדאיג את המשפחה והציבור כמו חופשה מעבודה או לטוס לחו"ל לתקופה קצרה.
אם יש לקח מכל המקרה הזה, זה לשתף את המשפחה או חברים מה יושב לך בפנים. ואם קשה בחיים והשגרה שוחקת, אז עדיף לקחת חופשה או להחליף עבודה ולפרוק את המטען שיושב בדרכים אחרות״.
