מחבר: biladayhem@gmail.com

נעדר מה-29 באפריל 1983

ד"ר רפאל קפלן, תושב מוצא עילית, נעלם ב-29 לאפריל 1983, בהיותו בן 75. 

רפאל, תושב מוצא עילית, נראה לאחרונה בקיבוץ בית אורן בתאריך 29/4/1983 ומאז נעלמו עקבותיו. ביום היעלמותו לבש חולצה ארוכה ירוקה, מכנסיים אפורים, נעל נעליים חומות והרכיב משקפי שמש כהות. הנעדר בעל פרוטזה ברגל שמאל.

ד"ר רפאל קפלן היה רופא ילדים  שדיבר עברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית, יידיש ורוסית. הוא נסע עם משפחתו לתערוכה בחיפה. בני המשפחה עצרו בבית אורן, ושם נעלם .

 

כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

בנו, פרופסור גלעד רימון, כתב: " אבי רפאל קפלן נולד במריאפול שבליטא, בסביבתו דיברו גם רוסית, וגרמנית יידיש ובהן שלט. הוא  למד בגמנסיה עברית ולכן גם דיבר עברית, למד בגיל צעיר אביו שהיה רוקח שלח אותו ללמוד רפואה בצרפת לכן שלט גם בצרפתית ועלה לארץ כרופא. בגיל 25 בשנת 1939 הצטרף כרופא לשיירה מרחובות לכפר מנחם כללה משורין עם נשים וילדים ורכב אזרחי לא משוריין. מטרת הנוסעים הייתה לייסד את כפר ורבורג. הרכב האזרחי עלה על מוקש שהוטמן על ידי כנופיות ערביות. דר' רפאל קפלן היה בין הפצועים קשה והרופאים נאלצו לקטוע את רגלו מתחת לברך. מאז הוא עמד על רגליו עם תותבת לרגל הפגועה.

"באותם זמנים לפני קום המדינה לא היה גוף שדאג לנפגעים מפעולות איבה ולא היה קל לרופא נכה למצוא עבודה . אבי התנייע בתחילה עם אופניים אחר כך על אופנוע ולבסוף ברכב 4 גלגלי שהותקן בו אלתור שאפשר לו להפעיל את דוושת הקלאץ' באמצעות הרגל הקטועה. למרות המגבלה הפיזית הוא אהב לטייל ברגל בהרי יהודה.  לימים הוא נודע בירושלים כרופא ילדים והיה מאד מבוקש. הטלפון בבית צלצל בכל שעות היום וכולל ולמגינת ליבו גם בין השעות 2 ל4 שעות המנוחה הקלאסיות של הייקים, השעות שבהן אבי ניסה לנוח. מאות תינוקות וילדים  הגיעו אליו לטיפול הן דרך קופת החולים בה עבד והן באופן פרטי.  לכשנודע שנעלם בבית אורן היו בין המחפשים  שהתנדבו גם כאלו שהיו פעם ילדים  שטופלו על ידיו.

"אשתו, צילה קפלן שפגשה בו בבית החולים לאחר הפציעה נפטרה מצער, צעירה, בגיל 62 – רק שנתיים אחרי היעלמותו, אבל הספיקה בשנתיים לפני מותה להקים אתר לזכרו אתר – אתר 'רפא' ברכס הצפוני של שער הגיא, אליו אפשר להגיע בדרך עפר שעוברת בקרבת המשורינים. זה מקום בו אהב לטייל ברגל. המקום צופה לכיוון העיר מודיעין ויש ספסלים, שלחנות וכיתוב שמנציח את שמו ואת שם רעייתו".

רופא ילדים ירושלמי נכנס לתא שירותים ונעלם; 40 שנה אחרי, התעלומה רק הולכת ומעמיקה | מיינט ירושלים – לחצו לקריאה

*פוסט בדף של "חובבי היסטוריה" מ 29/4/2923:

נעדרת מה-24 באפריל 1988

שושנה דגני, תושבת תל אביב, נעלמה ב-24 באפריל 1988 בהיותה בת 58.

שושנה נולדה ב-23/6/1929. גובהה 158 סנטימטרים ומבנה גופה רזה. צבע עיניה חום ושיערה קצר וחלק בצבע חום. הנעדרת יצאה מביתה שבתל-אביב בתאריך 24/4/1988 ומאז נעלמו עקבותיה. על ידה השמאלית ישנה צלקת.

כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

בתה, אורנה דגני, שרוקמת חוויות משפחתיות, ואף עשתה תערוכה שנקראה: "אימא נהדרת, אימא נעדרת", סיפרה: ״לפני חמש שנים פינינו את הבית, כשאבא שלי עבר לדיור מוגן. ופתאום גיליתי כל מיני דברים של אמא שלי, שנשמרו בארגזים ונשכחו. היא תמיד רקמה ותפרה ואפתה, כל הזמן הידיים שלה היו עסוקות. היא העבירה את זה לנו, הבנות. אני זוכרת שעשינו ביחד שטיח מול הטלוויזיה. כשנתקלתי בחוטים ובכלי התפירה שלה, קופסאות עם כפתורים ואצבעונים, פתאום היה לי ברור שאם אני עוסקת באמא שלי אני צריכה לעשות את זה בחומרים שלה״.

*פוסט בדף של "בלעדיהם" על נעדרי חודש אפריל מ 6/4/2023:

*פוסט בדף של "בלעדיהם" מ 24/4/2023:

נעדרת מה-20 בפברואר 1997

יהודית נוטר, תושבת רמת-גן, נעלמה ב-20 בפברואר 1997 בהיותה בת 52.

יהודית יצאה ב-7:15 מביתה ברחוב תרצה ברמת גן לעבודתה כמנהלת חשבונות בחברת קרנות פנסיה בתל אביב. היא התקשרה למשרד מטלפון ציבורי בקרבת תחנת האוטובוס הקבועה שלה כדי להודיע שהיא מאחרת, ומאז נעלמו עקבותיה. יהודית השאירה מאחוריה את בעלה ו-2 ילדים בוגרים. עם השנים נוספו למשפחה 5 נכדים שסקרנים לדעת מי היא סבתא יהודית.

יהודית נולדה ב-28/02/1997. ביום היעלמותה לבשה ז'קט שחור, מכנסים שחורים ונשאה בידה תיק שחור.

כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

לאחר שנודעה כנעדרת, כתבות רבות פורסמו על היעלמותה של יהודית, וקראו לעזרת הציבור באיתורה:

משפחות הנעדרים עוד ממתינות לדפיקה בדלת | הארץ              

*כתבה בווינט, מ 22/01/2012

עדיין מחכים ל-400 נעדרים: "גרוע מהורים שכולים" | Ynet

מקום המדינה: 529 ישראלים נעדרים | חדשות 12

*פוסט בדף של "בלעדיהם" על נעדרי חודשי פברואר מ – 01/02/2019:

*פוסט בדף של בלעדיהם עם פירוט לגבי הנעדרים של חודשי פברואר,מ-
01/02/2021:

*פוסט שפירסם אסף נוטר, בנה של יהודית נוטר ב"סיפור", הדף הדיגיטלי של
ערוץ , מ-04/02/2021:

*פוסט שפורסם ב"סיפור" הדף הדיגיטלי של ערוץ , מ-04/02/2021:

נעדרת מה-16 באוגוסט 1995

מלכה (מטילדה) וגנר, תושבת מושב אמירים, נעלמה ב-16 באוגוסט 1995, בהיותה בת 63.

מלכה נראתה לאחרונה במושב מגוריה שבאזור צפת בתאריך 16/8/1995 ומאז נעלמו עקבותיה. מלכה נוהגת לנסוע בטרמפים. למלכה נקודה שחורה מתחת לאוזן שמאל. ביום היעלמותה לבשה טרנינג כחול, חולצה כחולה ונעלה נעלי ספורט שחורות.

בתה של מלכה, סיגלית וגנר, כתבה על אימה: "מלכה וגנר, אימי, הייתה  אישה יפה מבפנים ומבחוץ, עד שחלתה באלצהיימר ואיבדה את עצמה, ואנחנו איבדנו אותה. ביום 15.8.95, בת 63, יצאה אימי מהגינה במושב אמירים (בצפון) ומאז נעלמה, ועד היום לא שמענו ממנה דבר".

 

כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

*פוסט בדף של "בלעדיהם", על נעדרי חודש אוגוסט מ – 02/08/2020

*פוסט בקבוצת חובבי היסטוריה מ –02/08/2020

נעדר מה-29 באפריל 1996

יוסי מכוריש, תושב ראש העין, נעלם ב-29 באפריל 1996, בהיותו בן 30.

 

אתי מכוריש, אשתו של יוסי, סיפרה על בעלה: "בעלי, יוסי מכוריש, היה בן 30, כשנעלם מאיתנו לעד.

זה קרה ביום 29 באפריל 1996, בשעה 17.00.  יוסי רכב על אופניו בדרכו לקנות סיגריות בעיר בה גרנו, ועדיין גרים בה עד היום, ראש העין, ומאז לא שב. נשארנו מיותמים, שני ילדיי ואני. הבן הבכור, מתן, היה בן ארבע , ושלו, הבן הצעיר, עדיין תינוק- רק בן שלושה שבועות, אפילו אינו יכול לזכור את אביו שנעלם מחייו שבועיים לאחר הברית. מארבע שנות הנישואין שעברו עלינו, אני זוכרת בעל למופת שתומך ועוזר. הוא היה אבא לתפארת לשני בנינו.

"יוסי עצמו התייתם מאימו בגיל צעיר, ולכן השקיע הרבה בילדים, לא חשב שהם יגדלו כמוהו ללא אחד ההורים. חיפשנו אחריו הרבה גם בעזרת המשטרה וגם  בעזרת חברים ותושבי העיר. אך כל החיפושים לא העלו דבר. הוא היה אדם שאוהב להצחיק אנשים, יחד עם זאת אהב לעזור להם. כולם ידעו שעל יוסי אפשר לסמוך. הילדים הרגישו מאוד בחסרונו, ביחוד בגיל ההתבגרות. אני עדיין מצפה לנקישה על הדלת".

 

 יוסי נולד ב-21/01/1965. ליוסי כתובת קעקע בצד שמאל של החזה – "אין כמו אמא". בנוסף, יש לו נקודת חן על לחי שמאל, וסימני חתכים בידיו. ביום היעלמותו לבש חולצת טריקו בצבע כחול, מכנס ניילון כחול ונעל נעלי ספורט שחורות".

כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

*פוסט של אישתו של יוסי מכוריש, אתי מכוריש, בדף של "בלעדיהם" בפייסבוק
מ – 15/04/2015

*פוסט בדף של "בלעדיהם" בפייסבוק על נעדרי חודשי אפריל, מ-
01/04/2020:

*פוסט בדף של בלעדיהם על נעדרי חודשי אפריל 2021, מ- 01/04/2021:

נעדר מה-16 במאי 1991

גדעון עמרם, תושב כפר סבא, נעלם ב 16 במאי 1991 בהיותו בן 33.

אחיו של גדעון, זוהר עמרם, סיפר לאחר היעלמותו: "ב-16 במאי שנת 1991, נעלם אחי היקר, גדעון עמרם, בחור משפחתי ורגיש, כשהוא בן 33, אב לארבעה, ואשתו בהריון חמישי. מאז ולא נודעו עקבותיו. למרות חקירת המשטרה וחיפושים של 17 אחינו ואחיותינו, מעולם לא הרמנו ידיים – אך כל זאת לא עזר כדי לגלות  מה עלה בגורלו.

"הייתי  בן 24 כשאחי, גדעון עמרם, נעלם, בחודש מאי, לפני חג השבועות. גדעון עשה קניות והשאיר את המצרכים בחנות המסגרות של שוקי, אח אחר שלנו שגדעון היה מקורב אליו במיוחד. גדעון אמר לו שהוא נוסע לבקר את גיסתו באיכילוב, אך הוא מעולם לא הגיע לשם. המקום האחרון בו נראה גדעון היה בצומת כפר אברהם בפתח תקווה, ומאז לא נודע מה עלה בגורלו, על אף המאמצים שעשינו כדי לקבל מידע עליו.

"יום לאחר ההיעלמות, כשאשתו, נעמי, התקשרה וחיפשה את גדעון, החלו החיפושים אחריו ואז החלה מעורבות המשטרה. תייקתי את כל החומר שיש לי על אחי בקלסר עבה: כתבות רבות שפורסמו אודות המקרה בעיתונים שונים ומכתבים שהופנו לגורמים שונים בתקווה למצוא קצה חוט שיוביל לפתרון התעלומה.

"לאבינו, שהיה נשוי לשלוש נשים, נולדו 18 ילדים, והוא מת משברון לב פחות משנה לאחר שגדעון נעלם. מספר שבועות לפני שנעלם, הגיע גדעון לישון בראש העין,  אצל אמא שלו ולא בביתו בהוד השרון. הרגשנו כולנו שמשהו אצלו אינו כתמיד. אך כיוון שלא היה דברן ולא אהב לשתף מה שעובר עליו, לא לחצנו. היום אני מצטער שלא חקרנו אותו יותר, למרות שהוא לא היה טיפוס שמשתף.

"אנחנו חייבים לדעת מה קרה. אם הוא חי וטוב לו, שיישאר שם. אם הוא מת, אני רוצה להביאו לקבורה.

יש לי צורך מיוחד לדעת מה קרה לו גם בגלל העובדה שבאחד הסיאנסים, בהם השתתף אחד האחים, הוזכר שמי כמי שדרכו יגיע המידע בנוגע לאחינו האובד. אני מרגיש שיש אנשים שיודעים מה קרה לגדעון, אך לא מדברים על כך. ואם למישהו מכם יש מידע לגבי אחי, אנא, צרו, בבקשה, קשר אלי לטלפון: 052-4790500. אמנם עבר זמן רב, אך חוסר הידיעה הוא דבר שיכול להרוג אותך. זו תחושה איומה ומתסכלת מאוד".

כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100 או לאחיו של הנעדר במספר הפלאפון 052-4790500

 

 

 

 

1983 נעדרת מה-28 לאפריל

ברכה סקיטל, תושבת מושב חרוצים, נעלמה ב-28 באפריל 1983, כשהייתה בת 25. 

שרה סקיטל, אחותה של ברכה, כתבה הדת 2023: "אחותי היקרה, ברכה סקיטל, שמבוגרת ממני בשלוש שנים, הייתה בת 25 כשנעלמה ביום 28 באפריל 1983. עברו מאז 40 שנים. זה היה יום חמישי בבוקר, באחד מימי האביב. אני עוד זוכרת שנפרדתי ממנה באותו הבוקר לפני שהלכתי מוקדם בבוקר לעבודה. היא אכלה ארוחת בוקר ביחד עם אימנו ז"ל, שזכרה בזמנו שברכה אמרה לה: 'אני הולכת לעבודה, אני אאחר מעט'.

"היא לבשה סוודר קל שאופייני לאביב, ויצאה מהבית בשעה 09:15. היו כמה אנשים מהמושב שלנו, חרוצים, שנמצא ליד העיר רעננה, שראו אותה הולכת לכיוון הרחוב הראשי בדרכה אל האוטובוס. לאחר שלא חזרה הביתה, ונודע לנו ממקום עבודתה, שלא הגיעה אליו, גברו חששותינו, והלכנו למשטרה להתלונן על היעדרותה. היא עבדה בתור כוח עזר בחדר מיון שבבית החולים תל-השומר. ערכנו חיפושים רבים אחריה, אך לא העלנו דבר.

"בזמנו, הייתי מאוד גאה באחותי, שעל אף התנגדותו של אבינו שהיא תתגייס (מטעמי דת), היא בכל זאת החליטה שהיא צריכה לשרת את המדינה והתגייסה לצבא בגיל מאוחר יחסית, 22, ושרתה שירות מלא בחיל רפואה.

"אני זוכרת שברכה אהבה להתלבש יפה, וגם למדה עיצוב אופנה. היא אהבה לסרוג ולתפור וגם אהבה לבלות. אבל היא אהבה במיוחד את הבית. כמו שאומרים: 'ילדה של בית'. בילדותנו, אהבנו שתינו לישון עם ההורים במיטה. יותר מכל אני מתגעגעת לחלוקת התורים בינינו על סדר השינה עם הורינו. לא עובר עלי, אף לא יום אחד, ללא מחשבה על אחותי האהובה. מאז ועד היום, לא נודע לנו דבר על גורלה".

 כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

 

לאחר שנודעה כנעדרת, פורסמו כתבות המבקשות את עזרת הציבור באיתורה:

תעלומות בלתי פתורות בישראל – נעדרים | חדשות רוטר

550 נעדרים, ואין קצה חוט: בני המשפחה כותבים | Ynet

 

נעדרת מה-1 במאי 1992

רונית חבה, תושבת תל-אביב, נעלמה ב-1 במאי 1992, בהיותה בת 30.

רונית נולדה ב–07/08/1962. גובהה 165 סנטימטרים ומבנה גופה רזה. צבע עיניה חום וגוון עורה בהיר. לרונית שיער חום חלק. רונית נראתה לאחרונה בתל-אביב בחודש מאי 1992 ומאז נעלמו עקבותיה.

 

בתה, נוגה חבה, תיארה אותה כה״אמא הכי טובה בעולם, נתינה אין סופית מלאת שמחה עם לב ענק ונשמה הכי טובה שיש״.

 

כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

*ברכות על הצטרפותה של משפחתה של רונית חבה לעמותה(רשום בחודש
בפברואר, על פי דברי הבת)

*פוסט בדף של "בלעדיהם" על נעדרי חודש מאי, מ-02/05/2021

נעדר מה-5 במרץ 1987

דניאל בואצ'י, תושב אשקלון, נעלם ב-5 במרץ 1987, בהיותו בן 18.

דניאל נעלם בזמן שירותו הצבאי. הוא היה בדרכו לבסיס צריפין, שם עבר קורס מכונאי נגמשי"ם וטנקים. מאז יצא באותו יום, שלדברי בני משפחתו היה יום רגיל לחלוטין, הוא מעולם לא חזר. פנחס בואצ'י, אחיו, מספר שהאב התקשר למפקד שלו מהצבא לשאול למה לא חזר הביתה והמפקד רק ידע לומר שדניאל יצא מהבסיס.

 

כאשר מלאו 35 שנים להיעדרותו של אחיו, פנחס כתב לדניאל את הדברים הבאים: "דניאל, אחי החייל היקר, אתה נעדר כבר כמעט 35 שנה, ואנחנו מתגעגעים אליך כמו בהתחלה. הימים, הדקות והשעות חולפות. ההורים כבר נפטרו מצער ואתה עדין אינך איתנו. אנחנו, האחים, התבגרנו. גידלנו ילדים ונכדים שאינם מכירים אותך ורק שומעים עליך. אולי תפתיע אותנו, מי יודע? אלה המחשבות התמידיות שלנו, שתחזור אלינו. אנחנו כולנו לא מתייאשים, כבר קרו נסים ועוד יקרו. אולי אתה תהיה הנס הגדול שכולם ידברו עליו.

"דני, אחי היקר, אנחנו זוכרים אותך כאדם נפלא שתמיד עוזר לכולם, יש בך נתינה ענקית. תעניק אותה לנו בזה שתחזור אלינו. היופי שלך הוא יופי פנימי וחיצוני, את זה אנחנו לא שוכחים. תדפוק בדלת ותפתיע את המשפחה ואז יסתיימו 35 שנות הייסורים שלנו. נעלמת בזמן השרות הצבאי. אבא התקשר למפקד שלך מהצבא לשאול למה לא חזרת הביתה והמפקד שלך רק ידע לומר שיצאת מהבסיס. הרגשנו חסרי אונים אל מול רשויות צה״ל שלדעתנו לא חיפשו אותך מספיק. הרי היית חייל בשרות סדיר ושרתת עד שנעדרת כחצי שנה. איך קרה שנעלמת ככה?

"עוד בהיותך ילד אהבת סוסים, ואנחנו שואלים את עצמנו האם גם כיום עדיין מלהיבים אותך סוסים?

והכדורגל שכה אהבת? האם אתה משחק עדיין? אהבת לפשר ולהשלים בין זוגות, והכל בשקט הייחודי שלך ובצניעות רבה. אהבת האדם אפיינה אותך, ואנשים החזירו לך אהבה. מי ייתן והקדוש ברוך הוא יעניק לנו מתנה שאתה דניאל, בלי נדר, תפתיע אותנו. אמן.

אחיך האוהב, פנחס בואצ'י".

דניאל בואצ'י יצא מביתו שבאשקלון בתאריך ה-5 במרץ 1987 ומאז נעלמו עקבותיו. הוא לבש חולצת טריקו לבנה, מכנסי ג'ינס בצבע אפור ונעל נעלי פומה לבנות עם פס כחול.

כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

 

לאחר שנודע כנעדר, כתבות רבו עלו בתקשורת, במטרה לבקש את עזרת הציבור באיתורו של דניאל:

החייל נעדר מ-87', הצבא לא חיפש אחריו | Ynet

כבר מעל 24 שנים: חייל מאשקלון עדיין נעדר | אשקלונט

 החייל דניאל בואצ'י נעלם לפני 25 שנה, אבל מי זוכר? | NRG

בנוסף, הישיבה ה-136 של הכנסת ה-16, בתאריך 24 למרץ 2004, עסקה גם בחייל הנעדר.  

 

 

נעדר מה-19 בנובמבר 1971

בן ציון מרום, תושב חיפה, נעלם ב-19 בנובמבר 1971, כשהוא בן 31.

אחותו של בן ציון, ציפי מרום, כתבה בזמנו על היעלמות אחיה: "בשנת 1940 נולד בתל אביב ילד יפייפה להוריי שעלו ארצה מסמרקנד בברית המועצות. הוא הצבר הראשון במשפחת מרום בת ה-8 ילדים. בנצי נולד בשמחת תורה. הוא היה ילד מוכשר, שנון, בעל חוש הומור וחקיין מוצלח שהצחיק את הילדים בשכונה. הוא היה שומר ומשגיח עלינו אחיו הקטנים בבית הספר.

"בנצי היה משורר צעיר ושיריו פורסמו בשבועון 'הארץ שלנו' בזמנו. הוא היה משכיל ואהב תנ"ך, ספרות, אקטואליה ומוסיקה. שירת בצה"ל בחיל התותחנים ולמד הוראה בסמינר לוינסקי בתל אביב. כשהוא החל בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא התקרב לישיבת תומכי תמימים של חב"ד, ואף עבר לכפר חב"ד והתכתב אישית עם הרבי מלובביץ' בניו יורק. הוא חזר בתשובה, דבר שלא היה נפוץ כל כך לפני כ-50 שנה.

"בנצי נשלח מטעם חב"ד לחיפה למשימת הנחת תפילין והיו אנשים שלא אהבו את זה, הוא זכה ליחס עוין ומלגלג ומאז התחילו הצרות. שוטרים החליטו לאשפזו לתדהמת כולם. הוא שוחרר כשהשתכנע להוריד את הזקן והחל לעבוד כפקיד בטאבו בחיפה כחצי שנה. הרופא הזהיר שאם יתפלל שוב ויהיה דתי – להחזירו באמבולנס.

"יום אחד, ב-19.11.1971, בנצי עזב את בית הורינו בחיפה לאחר תענית דיבור ומאז נעלמו עקבותיו.

משטרת ישראל הופעלה לחיפוש. חוסר הוודאות ריסק את כולנו ובמיוחד את הוריי. אבי נפטר משבץ כחצי שנה לאחר מכן. אמי תמיד התפללה שאינו בידי אוייבי ישראל או סתם אנשים רעים. אחי הנוסף נתן נפל בעת מילוי תפקידו בצה״ל. הדבר היה קשה מנשוא לאימי. היא נותרה כואבת.

"היעלמות בן ציון השפיעה קשות על כולנו, והמון נזקים נפשיים וכלכליים נבעו מהפרשה העגומה. כל חיי, חקרתי את היעלמותו גם ע״י חיזוי מגידי עתידות, רבנים ומתקשרים. חלקם מאמינים שהוא בחיים. ממספר מגידי עתידות בארץ ובחו"ל התחלחלתי לשמוע שאחי "כפות ומת למטה". מקווה שאינו מעונה או שבוי בידי אויב. כששאלתי את הרבי מלובביץ' מניו יורק מה עלה בגורלו – לא קבלתי מענה ונאמר לי שכשהרבי אינו עונה – זו גם תשובה. התעלומה המעיקה נמשכת".

 

כל היודע דבר על מקום הימצאו או כל פרט היכול לסייע באיתורו, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100

לאחר שנודע כנעדר, עלו כתבות על היעלמותו של בן ציון מרום, שקראו לעזרת הציבור באיתורו:

550 נעדרים, ואין קצה חוט: בני המשפחה כותבים | Ynet