מחבר: biladayhem@gmail.com

כיום למעלה מ-600 אזרחים נעדרים בארץ, והמספר גדל כל שנה. עמותת 'בלעדיהם' בשיתוף חברת 'מטרופולין' תחבורה הציבורית עלו לראשונה בשנת 2022 בקמפיין ראשון מסוגו במטרה לשנות את המציאות ולסייע במציאת הנעדרים.

הקמפיין החדש קורא לעזרת הציבור באיתור נעדרים ותמיכה בבני משפחותיהם. המודעות הציבורית הנמוכה והיעדר המשאבים הציבוריים המוקצים לטובת הטיפול בנושא מעמידה את בני המשפחה שנותרו מאחור בסיטואציה קשה של חוסר ודאות.

במסגרת הקמפיין התנוססו תמונותיהם של עשרות נעדרים מהשנים האחרונות על גבי האוטובוסים בפריסה ארצית של חברת "מטרופולין" תחבורה ציבורית, כאשר בכל אחד מהשלטים הובא פרטיו של נעדרת או נעדר אחר, מה שהביא לחשיפה רבה.

בשנתיים האחרונות העמותה מקדמת הצעת חוק נעדרים אזרחיים, המגדירה לראשונה את המעמד הרשמי והחוקי של הנעדרים ומייצרת מנגנון סיוע למשפחות, וכן מסירה חסמים חוקיים הנוצרים עקב היעדרותם, לדוגמא הסדרת הבעלות על נכסים שעל שמו של הנעדר, חשבונות בנק ועוד.

ספיר נחום, שגופתה נמצאה החודש, אינה היחידה. קרוב ל-600 ישראלים נעלמו מאז קום המדינה מבלי להותיר עקבות וכל שנה מתווספים אליהם כ-20 נוספים. כ-4,500 תיקים נפתחים בשנה, כאשר מוסדות המדינה והחוק מתקשים להתמודד עם הסיטואציה הקשה: משפחותיהם של הנעלמים נכנסות לסחרור כלכלי עם חשבונות שנחסמים לשנים אבל עם תשלומים וחובות שממשיכים להיערם; השכבות החלשות חסרות אונים בהיעדר אמצעים וקול; נשים נדרשות להתמודד עם עגינות; וטיפול המשטרה בנושא, לקוי. בעולם דווקא יש פתרונות יצירתיים. דוח שומרים

קראו את הכתבה המלאה באתר שומרים

כיצד ניתן למסגר סיפורי נעדרות של אזרחים (בניגוד לחיילים) בישראל? במאמר שפורסם בכתב העת Journalism, משרטט אורי כץ את התסריטים התרבותיים העוסקים בנעדרות אזרחית. בעזרת אתנוגרפיה נרטיבית, מציג כץ, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, את הנרטביים המרכזיים ובוחן האם אפשר להציע גם נרטיבים חליפיים.

ימים ספורים לפני ליל הסדר בשנת 2015 נערך בכיכר רבין בתל-אביב "סדר הנעדרים", האירוע הפומבי הראשון של פורום משפחות הנעדרים בישראל, שזמן קצר לאחר מכן הפך לעמותת "בלעדיהם". היה זה מיצג שבו נערך שולחן סדר ארוך, כשעל כל כסא הונחה תמונה של נעדר ישראלי אחר. לא רחוק מהשולחן הערוך ישבו שניים ממשרד יחסי הציבור שמנהל את הקמפיין. אחת לכמה דקות הם שבו ובדקו את התוצאות העדכניות בגוגל תחת "סדר הנעדרים" וסיפרו בגאווה על ההתגייסות המאסיבית של כלי התקשורת ועל הסיקור התקשורתי בנושא שצפוי להיות חסר תקדים בהיקפו.

לכתבה המלאה

להלן תמונות מתוך וועדת הפנים שהתכנסה לפני הקריאה הטרומית להצעת החוק שהגישה עבורנו ח״כ נירה שפק

אתמול בערב התקבלה בקריאה טרומית הצעת חוק הנעדרים האזרחיים.
אנחנו בדרך הנכונה.
תודה לכל מי שתומך בנו.

פוסט של נירה שפק

פוסט של נעמה לזימי

האתרופולוג אורי כץ, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז לחקר מוות וחברה באוניברסיטת באת' באנגליה, כותב על מאמרו החדש Everything Seems So Illogical: Constructing Missingness Between Life and Death in Israel, שפורסם בכתב העת OMEGA – Journal of Death and Dying. כץ מתמקד במאמר במקרה של נעדרים בישראל ומראה כיצד הקטגוריה של "נעדרוּת" נבנית על ידי האנשים שנותרו מאחור, וכיצד פרשנות זו עלולה לאיים על הנחת הדיכוטומיה של חיים-מוות.

המאמר הנוכחי מבוסס על עבודת הדוקטורט שלי, שאותה התחלתי בחודש אוקטובר 2014. באותו חודש ממש נראה לאחרונה דניאל מיניביצקי בביתו בתל-אביב. חודשים ספורים לאחר מכן הקימו הוריו את עמותת "בלעדיהם", המאגדת את משפחות הנעדרים בישראל. מאז ועד היום אני לוקח חלק פעיל בעמותה, ועוקב מקרוב אחר הפרדוקס המניע אותה: מצד אחד, השאיפה האנושית (אבל גם כזו שמובנית חברתית) להביא לפתרון תעלומת הנעדרוּת; ומצד שני, המאמץ להביא להכרה חברתית בנעדרוּת כמצב שעלול להיות ארוך טווח ושאינו בהכרח זמני. מעל 99% מהנעדרים שבים לביתם או מאותרים (חיים או מתים) במהלך השנה הראשונה להיעדרותם (מרביתם אף בחודש הראשון). אבל הסיכויים לאתר נעדר.ת לאחר שנה ומעלה הם קלושים. לכן, כ-600 הישראלים הנעדרים מזה לפחות שנה מאתגרים את ההבחנה האוניברסלית, הברורה והמוצקה ביותר – זו שבין חיים למוות.

לכתבה המלאה

ניפגשנו עם ח״כ אלעזר שטרן והעברנו לו את הצעת החוק המגדירה מיהו נעדר:  ההצעה אמורה  לקבוע את המעמד המישפטי של הנעדרים, כך שמשפחותיהם יוכלו לממש נכסים או כספים של הנעדרים.  ובנוסף, תיקבע הכרה במשפחות הנעדרים.   בפגישה השתתפנו ורדה ואני, נעמה זר כבוד, עורכת הדין שניסחה את ההצעה בהתנדבות והשקיעה הרבה מזמנה הפרטי, וח״כ לשעבר, אייל בן ראובן, שעזר וממשיך לעזור לעמותה. חלק מכם כבר פגש אותו בכנסים קודמים של העמותה. הפגישה עם חבר הכנסת תואמה על ידי אייל בן ראובן.  ח״כ אלעזר שטרן הביע רצון לעזור לקדם את החוק ואמר שהוא יפנה אל איציק שמולי, שר הרווחה, כדי שהצעת החוק תוגש כהצעת חוק ממשלתית.   להזכירכם, הצעת החוק כבר הוגשה בזמנו על ידי ח״כ אייל בן ראובן, אך עקב פיזור הכנסת, היא לא טופלה.

להלן מצורפות תמונות מהמיפגש עם מנכ״ל ביטוח לאומי לשעבר, מאיר שפיגלר, בזום, בזמן הקורונה

ברכות לאורי כץ על אישור עבודת הדוקטורט שלו, כל היודע דבר: הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל, אשר נכתבה בהנחייתה של שרית הלמן, במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר של כץ עוסק בתהליכי הבניית נרטיבים של נעדרוּת אזרחית בישראל, במטרה להבין את היווצרותה, השתנותה ומשמעותה של הנעדרוּת כקטגוריה חברתית. קרוב ל-4,000 אזרחים נעדרים מדווחים למשטרת ישראל מדי שנה, מהם כ-1% לא מאותרים במהלך השנה הראשונה להיעדרותם. אולם מושא המחקר איננו הנעדרים עצמם, אלא השחקנים החברתיים המשפיעים על תפיסת הנעדרוּת ומושפעים ממנה, אשר מכונים בעבודה ה"נותרים מאחור".

לכתבה המלאה

מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת אורי כץ
הוגש לסינאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב

לעבודה המלאה: